האם דיכאון זו מחלה של הגוף או הנפש?

המילה גופנפש נהייתה שגורה בפינו, וכולם מסכימים שלהרבה מחלות של הגוף יש מרכיב רגשי. אבל מה עם הכיוון ההפוך? האם למחלות של הנפש יש מרכיב גופני? זו גישה שעדיין לא התיישבה בתודעה הקולקטיבית. עדיין מתייחסים לדיכאון, חרדה, OCD כבעיות נפשיות ואין התייחסות למרכיב הגופני של המצבים האלה. במאמר זה אעסוק בדיוק בזה: כיצד הביוכימיה של הגוף משפיעה על הנפש.


Photo by Elīna Arāja from Pexels


היום הטיפול הסטנדרטי לאנשים שסובלים מדיכאון או חרדה הם תרופות ממשפחת ה SSRI, תרופות שמשפיעות על הסרוטונין במוח, כלומר גם הרפואה הקונבנציונאלית פועלת על סמך ההנחה שכימיה במוח משפיעה על בריאות הנפש.

אם כך, למה לא להבין מה הגורמים שמוציאים את המוח מאיזון?

ולמה לא לטפל בגורמים האלה לפני שנותנים תרופות שב 30% מהמקרים לא עוזרות בכלל?


חקר המוח הוא תחום שהתפתח מאוד בעשור האחרון בזכות טכנולוגיות הדמיה כמו EEG ו MRI פונקציונאלי. בעקבות המחקרים הללו התפתחה גישה חדשנית הרואה במצבים כמו דיכאון וחרדה סינדרום של ויסות לקוי של המוח (brain dysregulation syndrome). הוויסות הלקוי מתבטא בשני אופנים (‎1):

  1. מבחינה ביוכימית – כלומר חוסר איזון בין הניורו-טרנסמיטורים השונים.

  2. מבחינה מבנית – כלומר פגיעה בקישוריות בין תאי עצב באזורים שונים במוח.

הביוכימיה של המוח הם החומרים שמייצרים תאי העצב, חומרים שנקראים נוירו-טרנסמיטורים, והם אלו שמאפשרים את מעבר האותות החשמליים במוח. ישנם חומרים מעוררים כמו גלוטמט (glutamate), וחומרים מרסנים כמו גאבא (GABA). שני אלה ביחד כאילו "מדליקים" ו"מכבים" את המוח. חומרים נוספים כמו סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין שהם חומרים מווסתים ויכולים לשחק תפקיד מעורר או מרסן.


האיזון בין החומרים השונים מושפע מתהליך הייצור שלהם ותהליך הפירוק שלהם. הייצור מושפע מהימצאות של חומרי גלם, מהימצאות של קופקטורים (חומרים שעוזרים לייצור) בתהליכי הייצור, ומהמצאות של חומרים שמפריעים לייצור. ומה משפיע על כל זה: התזונה, הימצאות של רעלים, עודף וחוסר בנוטריינטים, חיידקי המעיים, איזון הורמונלי והתגובה לסטרס, זיהומים כרוניים בגוף וחומרים מעוררי דלקת שמייצרת מערכת החיסון.

כאשר יש מחסור בנוירוטרנסמיטורים לאורך זמן, מופיעים שינויים מבניים, בעיקר דילדול, ברשתות העצביות באזורים מסוימים במוח. מחקרים מצאו קורלציה בין תבניות הקשרים במוח שפעילותן השתנתה לבין התסמינים השונים אותם חווים אנשים הסובלים מדיכאון וחרדה (‎2). למרבה המזל המוח הוא פלסטי, וניתן לחדש קשרים עצביים על ידי עירור מחודש.

האיור הבא מדגים אוסף של גורמים שמשפיעים על מצב המוח ועלולים לתרום להופעה של הפרעות מצב רוח כמו חרדה או דיכאון.


המחזור הצירקדי והשפעתו על הפרעות מצב רוח

המחזור הצירקדי הוא מחזור ביולוגי יומי שהגוף שלנו פועל לפיו. הוא מווסת את העירות והשינה, משפיע על רעב ושובע, משפיע על המחזוריות היומית של הורמוני הקורטיזול והמלתונין, משפיע על חום הגוף, לחץ הדם, ועוד. המחזור הצירקדי נקבע על ידי השעון הביולוגי שהוא אזור שנמצא במרכז המוח שלנו, שקוראים לו הגרעין הסופרה-כאיזמטי והוא צמוד לעצב הראייה. לכן כשאור מגיע לעיניים הוא משפיע ישירות על האזור הזה במוח.


פעמים רבות שיבוש של השעון הביולוגי מופיע יחד עם דיכאון (‎3). קושי להרדם, קושי לישון, התעוררות מוקדמת וקיצור של שנת החלום הם חלק מהתסמינים שקשורים לשעון הביולוגי אשר מופיעים אצל אנשים שסובלים מדיכאון. כמו כן מופיעות הפרעות בוויסות חום הגוף, המקצבים ההורמונליים היומיים ויכולה להיות גם השפעה על התיאבון והמטבוליזם.


ברמה המולקולרית השעון הביולוגי הוא תוצאה של אוסף של גנים (clock genes) אשר יוצרים שרשרת מחזורית של חומרים. המחזוריות הזו מושפעת מאור שמגיע לגרעין הסופרה-כאיזמטי במוח. חוקרים אשר בחנו את ההקשר הגנטי של הגנים הללו ומחלות נפש גילו שוריאנטים מסוימים של הגנים הללו יותר שכיחים אצל אנשים הסובלים מחרדה ודיכאון (‎5). אני לא באה להגיד כאן שהמקור והסיבה למחלות נפש הוא גנטי. גנים הם פוטנציאל, והסביבה היא זו שגורמת להם להיות מופעלים או לא. לכן אצל אנשים מסוימים יש חשיבות מכרעת לשמור על תקינות התפקוד של השעון הביולוגי.


השעון הביולוגי, כאמור, מושפע מהחשיפה שלנו לאור, וספציפית לאורכי הגל של אור יום. אור יום, או אור השמש הוא בעיקר אור כחול. אור כחול מאותת לגוף שלנו שעכשיו יום וזמן להיות עירני. פחות מידי חשיפה לאור שמש משפיע לרעה על השעון הביולוגי כמו גם חשיפה לאור כחול בשעות הערב והלילה. התאורה החסכונית המודרנית של נורות לד ונורות CFL מפיצה בעיקר אור כחול, כמו גם האור של מסכי המחשב, הטלוויזיה והטלפונים. כל אלה תורמים לשיבוש של השעון הביולוגי. כתבתי על כך בהרחבה במאמר עייפות כרונית, השעון הביולוגי ומלתונין.


אחת משיטות הטיפול שהוכחו כיעילות להתמודדות עם דיכאון היא שיטה כרונו-תרפואיטית שמשלבת חשיפה לאור בהיר ותרפיית עירות (‎‎6). שיטת הטיפול הזו עושה reset לשעון הביולוגי ולכן תורמת להפחתה של התסמינים של דיכאון. הסבר על איך עושים טיפול כזה אפשר למצוא בסרטון הזה.


תזונה, מערכת העיכול והקשר לבריאות הנפש

אם אתם לא מאמינים שתזונה יכולה להשפיע על בריאות הנפש אני מפצירה בכם להקשיב להרצאת TED של הפסיכולוגית הקלינית ג'וליה רוקליג' מניוזילנד. למרבה הצער אין שפע של מחקר בנושא אולם מאמר סקר מצא שאכילה של תזונה בריאה הכוללת מגוון של ירקות, פירות ודגנים מלאים היתה קשורה לפחות מקרים של דיכאון וחרדה (‎7).

יתכן שתזונה עתירה במזון מעובד אינה מספקת חומרי מזון הדרושים לפעולה תקינה של המוח כמו חומצות שומן אומגה 3, ויטמינים ומינרלים, וחומצות אמינו מסוימות. מחקרים ראשוניים מצאו שמתן תוסף תזונה רחב טווח במינונים גבוהים עזר לאנשים הסובלים מהפרעות מצב רוח (‎8) (‎9).


תחום מחקר נוסף שמאוד התפתח לאחרונה הוא הקשר בין אוכלוסיית חיידקי המעיים ומצבי חולי שונים, כולל מחלות נפש. התזונה, משפיעה כמובן על אוכלוסיית חיידקי המעיים. יש תקשורת בין חיידקי המעיים והמוח שמתנהלת במספר מסלולים: דרך מערכת החיסון, המטבוליזם של טריפטופן, עצב הואגוס ומערכת העצבים האנטראלית, מטבוליטים שמייצרים החיידקים כמו חומצות שומן קצרות שרשרת, חומצות אמינו מסועפות שרשרת, ופפטידוגליקנים (‎10). כל המילים המפוצצות האלה אומרות שחיידקים מסוימים יכולים לייצר חומרים שנקלטים בגוף שלנו ומפריעים לייצור תקין של נוירו-טרנסמיטורים, וכתוצאה מכך לגרום להפרעות מצב רוח. זה כמו להגיד שאפשר לטפל בדיכאון עם אנטיביוטיקה! העניין הוא שזה לא עוזר לטווח ארוך כי החיידקים המזיקים חוזרים.


מאמר סקר משנת 2020 מצא שכיחות יותר גבוהה של דיסביוזה (חוסר איזון של חיידקי המעיים והמצאות של חיידקים מזיקים) אצל אנשים שסבלו מהפרעות מצב רוח (‎11).


טיפול יעיל שנותן תוצאות לטווח ארוך כרוך בבדיקת צואה פונקציונלית שמטרתה לאבחן את מצב מערכת העיכול, ובנית תכנית תזונה וצמחי מרפא מתאימה שמטרתה לתמוך בהחלמת מערכת העיכול.


רעלים, מתכות כבדות וקרינה

מתכות כבדות, בייחוד עופרת וכספית ידועות כרעילות למערכת העצבים, אולם הקשר בין הימצאות מתכות כבדות בגוף והפרעות של מצב רוח לא נחקר בצורה מעמיקה. מחקר שנעשה בספרד מצא שככל שהיו יותר מתכות כבדות בקרקע, כך היו יותר מקרי מחלות נפש בקרב האוכלוסיה שגרה באותו אזור (‎12).


חשיפה לקרינה אף היא ידועה כבעלת השפעה על תפקוד המוח. מחקר סקר מצא השפעה בתחומים הבאים: הפרעות שינה, עייפות, כאבי ראש, דיכאון, קשיי ריכוז, סחרחורות, פגיעה בזיכרון, חוסר מנוחה, מתח, חרדה, עצבנות (‎14). כמו כן, קרינה פוגעת במחסום דם מוח, ובכך מאפשרת לרעלנים לחדור למוח דרך המחסום הפגוע.


הטיפול ברעלים וקרינה הם ראשית לאבחן את רמת הקרינה אליה חשופים בעזרת מכשיר למדידת קרינה שניתן לרכוש כאן. אחר כך נוקטים בדרכים להפחית את החשיפה לקרינה. דיברתי על כך בהרחבה בקורס וידאו על קרינה שניתן לצפות בו ללא עלות. ההרשמה כאן.


ניתן לבדוק בעזרת בדיקת שיער הימצאות של מתכות כבדות בגוף. יש פרוטוקול של צירוף של 5 תוספי תזונה שמעודד את ההפרשה של מתכות מהגוף.


הקשר בין טראומות ילדות, סטרס, מערכת החיסון והפרעות מצב רוח

כאשר חולים התגובה החיסונית גורמת להתנהגות שקצת דומה לדיכאון: עייפות, חוסר חשק לפעילות, חוסר תיאבון, רצון להסתגר. ההבחנה הזו הביאה את המדענים לחקור את הקשר בין פעילות מערכת החיסון והפרעות מצב רוח.


דלקת זו תגובה של מערכת החיסון כאשר יש זיהום או פגיעה ברקמות בגוף. מה שהתגלה הוא שאצל אחוז מסוים מהאנשים שסובלים מדיכאון יש מצב של דלקת כרונית, ואילו גם החולים שאינם משתפרים עם שיטות הטיפול המוכרות: תרופות SSRI וטיפול פסיכולוגי (‎15). המדדים שמעידים על מצב דלקת כרונית הם ציטוקינים ברמה גבוהה (בעיקר IL-6, ו TNF-α), חלבונים דלקתיים ברמה גבוהה (בעיקר CRP), פעילות מוגברת של תאי החיסון המיוחדים שיש במוח (תאי מיקרוגלייה) וחדירה של תאים לבנים מהדם לתוך המוח (מקרופאגים).


שתי הבחנות נוספות הצביעו על הקשר בין מערכת החיסון ומצב הרוח:

כאשר נותנים לאנשים חומרים מעוררי דלקת (כמו למשל הציטוקין אינטרפרון אלפא) הם מדווחים על תסמינים של דיכאון.

כאשר נותנים לאנשים חומרים נוגדי דלקת הם מדווחים על שיפור בתסמיני דיכאון. זה נצפה בעיקר אצל אנשים שססובלים ממחלה אוטואימונית שמקבלים טיפול בחומרים נוגדי ציטוקינים.


חשוב להדגיש שמצב דלקתי אינו גורם לדיכאון, אבל הוא יכול להיות פקטור שמגביר ומחמיר את התסמינים אצל חלק מהאנשים.


מצב דלקת כרוני נגרם מכל מיני סיבות: עודף משקל, סטרס כרוני, זיהום כרוני (חיידקים או וירוסים), דיסביוזה, וטיפולים רפואיים כמו הקרנות וכימותרפיה. אחד הגורמים שמשפיעים עד כמה אדם יגיב בדלקתיות בעקבות סטרס הוא טראומות ילדות, נושא שקיבל את השם ACE – Adverse Childhood Events.


שני תסמינים שמוגברים אצל אנשים הסובלים מדיכאון ורמת הדלקת הכרונית גבוהה אצלם הם אנהדוניה (ירידה במוטיבציה וביכולת להנות) וחרדה.


הטיפולים שעוזרים להפחית דלקת בגוף הם שינוי תזונה והגברת פעילות גופנית. הבעיה היא שכאשר אדם סובל מאנהדוניה, קשה מאוד ליצור את המוטיבציה לעשות שינויים בתזונה או לעשות פעילות גופנית.


לסיכום

הגישה הפונקציונאלית לדיכאון וחרדה מנסה לחפש את כל הגורמים בגוף ובנפש שתורמים להתפתחות של התסמינים שחווים. הרבה פעמים בנוסף לתסמינים שאופיניים לדיכאון יש גם תסמינים פיסיים אחרים – במערכת העיכול, במערכת החיסון, ועוד; ואנשים לא רואים את הקשר בין הדברים. אני מזמינה אותך לפנות אלי להתייעצות ואסיע לך לחקור את מכלול הגורמים שמשפיעים על הופעת תסמינים של דיכאון או חרדה אצלך או אצל אדם יקר.


מקורות

  1. Duman RS, Sanacora G, Krystal JH. Altered Connectivity in Depression: GABA and Glutamate Neurotransmitter Deficits and Reversal by Novel Treatments. Neuron. 2019 Apr 3;102(1):75-90. doi: 10.1016/j.neuron.2019.03.013. PMID: 30946828; PMCID: PMC6450409.

  2. Williams LM. Precision psychiatry: a neural circuit taxonomy for depression and anxiety. Lancet Psychiatry. 2016 May;3(5):472-80. doi: 10.1016/S2215-0366(15)00579-9. Epub 2016 Apr 14. PMID: 27150382; PMCID: PMC4922884.

  3. Mendoza J. Circadian insights into the biology of depression: Symptoms, treatments and animal models. Behav Brain Res. 2019 Dec 30;376:112186. doi: 10.1016/j.bbr.2019.112186. Epub 2019 Aug 29. PMID: 31473283.

  4. Kitamura S, Hida A, Watanabe M, Enomoto M, Aritake-Okada S, Moriguchi Y, Kamei Y, Mishima K. Evening preference is related to the incidence of depressive states independent of sleep-wake conditions. Chronobiol Int. 2010 Oct;27(9-10):1797-812. doi: 10.3109/07420528.2010.516705. PMID: 20969524.

  5. Charrier A, Olliac B, Roubertoux P, Tordjman S. Clock Genes and Altered Sleep-Wake Rhythms: Their Role in the Development of Psychiatric Disorders. Int J Mol Sci. 2017 Apr 29;18(5):938. doi: 10.3390/ijms18050938. PMID: 28468274; PMCID: PMC5454851.

  6. Gest S, Holtmann M, Bogen S, Schulz C, Pniewski B, Legenbauer T. Chronotherapeutic treatments for depression in youth. Eur Child Adolesc Psychiatry. 2016 Feb;25(2):151-61. doi: 10.1007/s00787-015-0720-6. Epub 2015 May 17. PMID: 25982568.

  7. Adan RAH, van der Beek EM, Buitelaar JK, Cryan JF, Hebebrand J, Higgs S, Schellekens H, Dickson SL. Nutritional psychiatry: Towards improving mental health by what you eat. Eur Neuropsychopharmacol. 2019 Dec;29(12):1321-1332. doi: 10.1016/j.euroneuro.2019.10.011. Epub 2019 Nov 14. PMID: 31735529.

  8. Rucklidge JJ, Kaplan BJ. Broad-spectrum micronutrient formulas for the treatment of psychiatric symptoms: a systematic review. Expert Rev Neurother. 2013 Jan;13(1):49-73. doi: 10.1586/ern.12.143. PMID: 23253391.

  9. Popper CW. Single-micronutrient and broad-spectrum micronutrient approaches for treating mood disorders in youth and adults. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am. 2014 Jul;23(3):591-672. doi: 10.1016/j.chc.2014.04.001. PMID: 24975626.

  10. Cryan JF, O'Riordan KJ, Cowan CSM, Sandhu KV, Bastiaanssen TFS, Boehme M, Codagnone MG, Cussotto S, Fulling C, Golubeva AV, Guzzetta KE, Jaggar M, Long-Smith CM, Lyte JM, Martin JA, Molinero-Perez A, Moloney G, Morelli E, Morillas E, O'Connor R, Cruz-Pereira JS, Peterson VL, Rea K, Ritz NL, Sherwin E, Spichak S, Teichman EM, van de Wouw M, Ventura-Silva AP, Wallace-Fitzsimons SE, Hyland N, Clarke G, Dinan TG. The Microbiota-Gut-Brain Axis. Physiol Rev. 2019 Oct 1;99(4):1877-2013. doi: 10.1152/physrev.00018.2018. PMID: 31460832.

  11. Halverson T, Alagiakrishnan K. Gut microbes in neurocognitive and mental health disorders. Ann Med. 2020 Dec;52(8):423-443. doi: 10.1080/07853890.2020.1808239. Epub 2020 Aug 31. PMID: 32772900; PMCID: PMC7877977.

  12. Ayuso-Álvarez A, Simón L, Nuñez O, Rodríguez-Blázquez C, Martín-Méndez I, Bel-Lán A, López-Abente G, Merlo J, Fernandez-Navarro P, Galán I. Association between heavy metals and metalloids in topsoil and mental health in the adult population of Spain. Environ Res. 2019 Dec;179(Pt A):108784. doi: 10.1016/j.envres.2019.108784. Epub 2019 Sep 28. PMID: 31606614.

  13. Vorvolakos T, Arseniou S, Samakouri M. There is no safe threshold for lead exposure: Α literature review. Psychiatriki. 2016 Jul-Sep;27(3):204-214. doi: 10.22365/jpsych.2016.273.204. PMID: 27837574.

  14. Pall ML. Microwave frequency electromagnetic fields (EMFs) produce widespread neuropsychiatric effects including depression. J Chem Neuroanat. 2016 Sep;75(Pt B):43-51. doi: 10.1016/j.jchemneu.2015.08.001. Epub 2015 Aug 21. PMID: 26300312.

  15. Beurel E, Toups M, Nemeroff CB. The Bidirectional Relationship of Depression and Inflammation: Double Trouble. Neuron. 2020 Jul 22;107(2):234-256. doi: 10.1016/j.neuron.2020.06.002. Epub 2020 Jun 17. PMID: 32553197; PMCID: PMC7381373.

70 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול