אם אתם סובלים מתחושת אי נוחות בבטן, נפיחות, גאזים, שלשולים, או לחילופין עצירות, יתכן וזה נובע מסִיבּוֹ (SIBO) שהם ראשי תיבות של Small Intestinal Bacteria Overgrowth – התרבות יתר של חיידקים במעי הדק.
מה אנו יודעים על חיידקי המעי הדק
הדעה הרווחת בעבר היתה שאין כמעט חיידקים במעי הדק, שכן החומציות בקיבה הורגת את כל החיידקים, והם מצליחים להתקיים רק במעי הגס. אולם, מאז שהתחילו לחקור את המיקרוביום של האדם בעזרת הטכנולוגיה של ריצוף גנטי מצאו שגם במעי הדק יש אוכלוסייה אופיינית של חיידקים. חקר החיידקים במעי הדק הוא מורכב בגלל אורך המעי והקושי לאסוף דגימות. יש הרבה מחקרים שמתבססים על דגימות צואה, אולם מחקרים אלה מספקים מידע בעיקר על מה שקורה במעי הגס, ורק מעט מאוד על מה שקורה במעי הדק. מחקרים שמתמקדים באיסוף מידע על חיידקי המעי הדק נעשים על אנשים שמתו מוות פתאומי ועל אנשים שעברו ניתוח פיום מעי דק.
מהמידע שהתקבל עד כה, כמות החיידקים הולכת וגדלה ככל שמתקדמים במערכת העיכול. בקיבה מוצאים בין עשרה לאלף חיידקים במיליליטר של תכולה. בתחילתו של המעי הדק יש סדר גודל של אלף עד עשרת אלפים חיידקים למיליליטר ולקראת סופו עשרה מיליון חיידקים למיליליטר. במעי הגס לשם השוואה יש סדר גודל של 1012. גם סוג החיידקים משתנה: במעי הדק מוצאים בעיקר חיידקים אירוביים גרם חיוביים ואַרְכֵאוֹנִים, ואילו במעי הגס חיידקים אנאירוביים גרם שליליים יותר שכיחים. ציור של כמות החיידקים לאורך מערכת העיכול ניתן לראות במאמר זה [1].
התסמינים של סיבו
כאשר כמות החיידקים שמאכלסים את המעי הדק עולה על הכמות התקינה, או שההרכב שלהם משתנה יותר מידי מתחילים להופיע תסמינים [2]. חיידקי המעי הדק ניזונים מחומרי המזון שנמצאים במזון שאכלנו. הם גורמים לתהליך של תסיסה שפולט גזים, ואלה גורמים לתחושה של נפיחות, לחץ ואי נוחות. אם הגזים משתחררים כלפי מעלה מופיעים שיהוקים (גרעפסים), ואם הם משתחררים כלפי מטה זה גורם לנפיחוֹת או בלשון העם נודים. אם הגזים נשארים תקועים זה יכול לגרום לכאבים ממש חזקים, עד כדי שאנשים מגיעים לפעמים לחדר מיון בגלל זה.
תסמינים נוספים במערכת העיכול שהתרבות יתר של חיידקים במעי הדק עלולה לגרום הם שלשולים, עצירות או שלשול ועצירות לחילופין. מה שקובע אם יהיה שלשול או עצירות זה סוג הגז שהחיידקים מפיקים. ניתן לסווג את חיידקי המעי הדק לסוגים שונים על סמך המאפיינים שלהם והגזים שהם פולטים במהלך התסיסה.
סוגי חיידקים ב-SIBO ופליטותיהם [3]
חיידקים המייצרים מימן (H₂) דוגמאות: Escherichia coli, Klebsiella, Bacteroides, Clostridium. תסמינים: חיידקים המייצרים מימן קשורים בדרך כלל לתסמינים כמו נפיחות, גזים ושלשולים. המימן שהם מייצרים יכול להיות מנוצל גם על ידי חיידקים אחרים לייצור מתאן.
אַרְכֵאוֹנִים המייצרים מתאן (CH₄) דוגמאות: Methanobrevibacter smithii. תסמינים: התסמין שאופייני לאוכלוסיית חיידקים שמייצרת הרבה מתאן זה עצירות, בנוסף כמובן לנפיחות וגזים.
חיידקים המייצרים מימן גופרתי (H₂S) דוגמאות: Desulfovibrio, Desulfotomaculum, Bilophila. תסמינים: ריבוי של מימן גופרתי גורם בדרך כלל לשלשולים וכאבי בטן. לגז זה יש ריח ייחודי של ביצים רקובות, וכך ניתן לזהותו.
סיבו, תסמונת המעי הרגיז והקשר למחלות אחרות
בעבר אוסף התסמינים האלה זכה לשם "תסמונת המעי הרגיז", וכיום המחקר מראה ש 85% מהמטופלים שאובחנו עם תסמונת זו למעשה יש להם סיבו. התעניינות החוקרים בסיבו הביאה גם למחקר על הקשר בין סיבו ומחלות אחרות. מאמר סקר בחן את הקשר בין סיבו ו 12 קבוצות של מחלות. תרשים שמדגים את קבוצות המחלות והמחלות הספציפיות ניתן לראות במאמר זה [4].
יש מחלות שכנראה מגבירות את הסיכון של המטופל לסיבו כמו למשל סוכרת ותת פעילות של בלוטת התריס, כמו גם טרשת רב מערכתית. ומהכיוון השני, יש מחלות שסיבו הוא אחד הגורמים להן כמו מחלת העור רוזציאה, ותסמינים רגשיים כמו דיכאון וחרדה.
גורמים המשפיעים על התפתחות סיבו
ישנם מספר גורמים פנימיים, הקשורים לתפקוד איברי העיכול, המווסתים את אוכלוסיית החיידקים במעי הדק. כמו כן יש מספר גורמים חיצוניים המשפיעים על התרבות יתר של חיידקים במעי הדק [5].
גורמים פנימיים כוללים:
הפרשת מיצי הקיבה והמרה, שיש להם השפעה נוגדת חיידקים
תנועתיות המעי הקרויה פריסטלטיקה המונעת היצמדות של חיידקים לרירית המעי
מנגנונים חיסוניים
ייצור מוצין (ריר) על ידי תאי אפיתל ברירית המעי המעכבים חיידקים פתוגניים
פפטידים אנטיבקטריאליים במעיים כגון דפנסינים
השסתום שבין המעי הדק למעי הגס שמונע חדירה של חיידקים מהמעי הגס למעי הדק
אם אחד התהליכים הפיסיולוגיים האלה אינו פועל בצורה מיטבית זה מגביר את הסיכון להתפתחות של סיבו. לדוגמה אנשים שסובלים מתת חומציות בקיבה, אנשים שיש אצלם סטגנציה בכבד ופגיעה בתפוקת מיצי המרה, אנשים שיש אצלם תנועה פריסטלטית איטית מידי או אנשים שהמערכת החיסונית שלהם אינה מאוזנת.
גורמים חיצוניים כוללים:
תזונה עתירה בפחמימות פשוטות
תוספים פרוביוטיים ופרה ביוטיים
תרופות מדכאות חומצות קיבה (PPIs)
אנטיביוטיקה
תרופות המשפיעות על תנועתיות המעי (תרופות נגד בחילה, תרופות אנטיכולינרגיות ותרופות נגד כאב מסוג אופיאטים)
סיבו כתוצאה ממחלה זיהומית במערכת העיכול
אצל אנשים מסוימים סיבו עלול להתפתח כמה זמן אחרי שהיה להם מחלה זיהומית במערכת העיכול [6], מה שאנו קוראים לו קלקול קיבה.
מחלות כאלה נגרמות בדרך כלל ע"י חיידקים כמו סלמונלה, שיגלה, קמפילובקטר או אי קולי. אצל אחוז מסוים מהאנשים, כ 10%, מתפתחת כתוצאה מהזיהום תופעה אוטואימונית שגורמת להאטה של תנועת המעיים, דבר שמקל על התרבות החיידקים. החיידקים הפתוגנים שגורמים לקלקול קיבה מפרישים חומר רעיל שנקרא cytolethal distending toxin. הגוף מייצר נוגדנים נגד החומר הזה, אבל הנוגדנים הללו, בגלל חיקוי מולקולרי פוגעים בתאים במעי שנקראים תאי ביניים של Cajal. התאים הללו יש להם תפקיד בגרימת התכווצויות השרירים הטבעתיים במעי, אשר מקדמות את המזון לאורך המעי. כאשר תאים אלה נפגעים יש פחות התכווצויות והמזון מתקדם יותר לאט.
תופעות שמעוררות חשד לסיבו
אספר כאן כמה סיפורים על תופעות אצל מטופלים שמעוררות חשד לסיבו:
מטופל ראשון סבל מתופעות במערכת העיכול ומסיבה אחרת הרופא רשם לו טיפול אנטיביוטי. נטילת האנטיביוטיקה גרמה לשיפור ניכר בכל התסמינים של מערכת העיכול למשך שבועיים, ולאחר מכן התסמינים חזרו בהדרגה. כנראה שהאנטיביוטיקה הפחיתה את כמויות החיידקים במעי הדק, אולם תוצאות הטיפול לא החזיק מעמד לטווח ארוך.
מטופל שני סבל מתסמינים של מעי רגיז ולקח תוסף פרוביוטי בתקווה שזה ישפר את המצב. מה שקרה זה ההפך הגמור, כל התסמינים הוחמרו. זה לא מפתיע משום שחיידק האצידופלוס המצוי ברוב התוספים הפרוביוטיים הוא אחד מאלה שמתרבים יתר על המידה כשיש סיבו.
מטופל שלישי סבל מעצירות והגביר את צריכת הסיבים התזונתיים בתקווה שזה ישחרר את העצירות. התוצאה היתה בדיוק הפוכה, העצירות הוחמרה כמו גם הגזים והנפיחות. סיבים תזונתיים, ובעיקר סיבים מסיסים מזינים את חיידקי המעי. כאשר יש סיבו איננו רוצים להזין את החיידקים שכן זה רק מגביר את הגזים שהם פולטים ושאר התסמינים שנובעים מזה.
הקשר בין סיבו ותת פעילות של בלוטת התריס
מספר מחקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של סיבו אצל חולים עם תת פעילות של בלוטת התריס בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לדוגמה, מחקר שפורסם 2007 [7] מצא שאצל 50% מהחולים עם השימוטו היתה תוצאה חיובית בבדיקת נשיפה לסיבו, וכמו כן הם סבלו מהתסמינים האופייניים של נפיחות, גזים ואי נוחות במערכת העיכול. החולים הגיבו באופן חיובי לאחר שבוע של טיפול אנטיביוטי וחוו שיפור בתסמינים ובתוצאות בדיקת הנשיפה.
כאשר שתי תופעות מופיעות ביחד, תמיד עולה שאלת הסיבתיות. האם תת פעילות של בלוטת התריס גורמת לסיבו, או אולי להפך, הסיבו מפחית את יעילות הספיגה במעי ובגלל מחסור בחומרי מזון הדרושים לבלוטת התריס נגרמת תת פעילות? אולי בכלל יש גורם שלישי שהוא הסיבה לשתי התופעות?
מאמר משנת 2022 [8] בוחן שאלה זו ומציין שתסמינים אשר מיוחסים לתת פעילות של בלוטת התריס כמו עייפות ונטייה לדכדוך מופיעים גם אצל מטופלים שסובלים מתופעות במערכת העיכול כמו זיהום של החיידק הליקובקטר פילורי, סיבו, ומעי רגיז.
יתרה מזאת, כותבים מחברי המאמר, בעיות אלה במערכת העיכול נפוצות הרבה יותר (15% מהאוכלוסיה) מאשר תת פעילות של בלוטת התריס, והרבה פעמים איזון תרופתי של בלוטת התריס אינו פותר את התסמינים. לעומת זאת טיפול במערכת העיכול בעזרת דיאטה מתאימה ואיזון אוכלוסיית החיידקים הרבה פעמים מביא לשיפור משמעותי בתסמינים ואף משפר את מדדי בלוטת התריס בבדיקות.
מאמר נוסף משנת 2022 [9] מצא שיש סיכון מוגבר לאבחון של סיבו אצל מטופלים הנוטלים Levothyroxine, התרופה שניתנת למטופלים עם תת פעילות של בלוטת התריס תחת מותגים כמו יוטירוקס, סינטרואיד ואלטרוקסין. כותבי המאמר מציינים שהמנגנון הסיבתי אינו ברור. ניתן היה לשער כי תת פעילות של בלוטת התריס מובילה להאטת התנועתיות של המעי וזהו גורם התורם להתפתחות של סיבו, אך באופן מפתיע, טיפול ב Levothyroxine שמאזן את תפקודי בלוטת התריס, ולכן אמור לסדר את תנועתיות המעי, היה קשור אפילו יותר לסיבו ולא הצליח למתן את ההשפעה של תת פעילות של בלוטת התריס.
מאמר אחר משנת 2024 [10] מצא שהחלפת הטיפול התרופתי מכדורים לנוזל הביא לשיפור בספיגת התרופה ובתסמינים. השכיחות של סיבו בקרב קבוצת הניסוי הייתה 65.3%. מתן התרופה כנוזל שיפר את מדד ה TSH באחוז גבוה יותר של חולים לעומת כדורים (77.55% לעומת 57.14%). כמו כן חל שיפור בתסמיני תת פעילות בלוטת התריס, ותסמיני מעי רגיז אצל המטופלים שקיבלו את התרופה בנוזל.
המסקנה שלי מכל האמור לעיל היא שכדאי לכל מי שסובל מתת פעילות של בלוטת התריס להבדק גם לסיבו בעיקר אם מתן טיפול איזן על הניר את תפקודי בלוטת התריס אולם לא פתר את התסמינים. במאמר קודם ראינו שתת חומציות בקיבה וגסטריטיס שכיחות בקרב חולי השימוטו, ואלה גורמים העלולים להקל על התרבות החיידקים במעי הדק. עוד גורם ששכיח אצל חולי השימוטו זה עומס רעלים ותפקוד פגוע של הכבד בגלל הימצאות של וירוס אפשטיין באר. פגיעה בייצור מלחי המרה משפיעה אף היא לרעה ומאפשרת התרבות יתר של חיידקים במעי הדק.
בדיקות בעזרתן ניתן לאבחן סיבו
החיידקים במעי הדק נמצאים בתערובת המזון המתעכל שנע לאורך המעי, אולם מאיפה החיידקים מגיעים לשם? למעשה חיידקים מצליחים להיאחז ברירית של דופן המעי [12] ויוצרים שם מושבות ומשם משתחררים חיידקים לנוזל שנע במעי, ניזונים מחומרי המזון ומתרבים. המושבות האלה הרבה פעמים מייצרות ריר מיוחד שנקרא ביופילם (biofilm) אשר מגונן עליהן, ולכן הן לא נשטפות עם החומר הנוזלי שעובר במעי.
לכן, אילו זה היה אפשרי, הבדיקה האולטימטיבית לאבחן סיבו היתה לקחת כמה דגימות מרירית המעי ולבדוק אותן בעזרת בדיקות גנטיות לזיהוי חיידקים. הבעיה היא, כמו שהזכרתי בהקדמה, שאין דרך שאינה פולשנית לקחת דגימה כזו מאדם בריא.
על כן אנו נעזרים בבדיקה עקיפה אשר בוחנת את התוצרים הנפלטים ע"י החיידקים האלה: הגזים מימן ומתאן. גזים אלה נספגים דרך דופן המעי אל הדם ומגיעים לריאות ויוצאים כאשר אנו נושפים. בדיקה אשר בודקת את ריכוז הגזים האלה באוויר שאנו נושפים נקראת "בדיקת נשיפה".
קיימות שלוש בדיקות נשיפה שונות: בדיקת נשיפה להליקובקטר פילורי, בדיקת נשיפה לאי סבילות ללקטוז או סוכרים אחרים, ובדיקת נשיפה לסיבו. לכן כשמבקשים הפניה מהרופא צריך לוודא שהוא מבין מה אתם מבקשים.
אם אתם שוקלים לעשות בדיקה לאבחון סיבו, אני ממליצה לקרוא מאמר ממש טוב שכתב עומרי אריאל על הבדיקה הזו - בדיקת סיבו: איפה עושים, איך מקבלים, ההכנה, ומה לא מספרים לך.
כדאי להיעזר במטפל בעל נסיון שמכיר את המטופל כדי לפענח את תוצאות הבדיקה.
טיפול בסיבו
המטרות של הטיפול בסיבו הן:
להפחית את כמות החיידקים
לתמוך בריפוי דופן המעי
למנוע הישנות
כמו שאתם אולי כבר מנחשים, לסיבו יש נטייה להיות מצב כרוני, וטיפול אנטיביוטי חד פעמי לחיסול החיידקים נותן הפוגה זמנית אבל אינו מרפא את שורש הבעיה, שכן עם הזמן החיידקים חוזרים והתסמינים חוזרים.
לכן עקרונית אני ממליצה על טיפול הוליסטי פונקציונאלי שבוחן את כל הגורמים ומטפל בשורש הבעיה. לפעמים אי אפשר לפתור את שורש הבעיה וצריך "לנהל" את המצב דרך דיאטה מתאימה ושימוש מושכל בצמחי מרפא.
טיפול אנטיביוטי
אם הגעתם לרופא גסטרו שמכיר את אבחון הסיבו, הטיפול שימליץ לכם הוא סבב של אנטיביוטיקה Rifaximin הנמכרת בארץ תחת המותג "לורמיקס". לאנטיביוטיקה זו תכונה מיוחדת שהיא אינה נספגת לדם ולכן ההשפעה שלה מוגבלת למערכת העיכול. היתרון בכך הוא שיש הרבה פחות תופעות לואי. עוד יתרון של תרופה זו היא שהיא מופעלת ע"י מיצי המרה. רוב מיצי המרה נספגים בחזרה בסוף המעי הדק ולכן התרופה אינה פועלת במעי הגס, כלומר היא אינה מחסלת את החיידקים הטובים של המעי הגס.
מספר מחקרים בחנו את המינון המומלץ [13,14] ונמצא שמינון של 1600 מג ביום למשך 7 ימים נתן את התוצאות הטובות ביותר. מחקר נוסף [15] מצא שהוספת סיבים תזונתיים מסוג partially hydrolysed guar gum, אשר מאיצים את תנועתיות המעי, בנוסף לטיפול האנטיביוטי, משפר את תוצאות הטיפול.
לאלה שסובלים מעצירות חשוב לציין ש Rifaximin מטפל רק בחיידקים שמייצרים מימן ואינו מטפל באַרְכֵאוֹנִים שמייצרים מתאן. אם תוצאות בדיקת הסיבו הראו עלייה במתאן יש להוסיף לפרוטוקול הטיפול את אחת התרופות מטרונידאזול או נאומיצין [16]. כמובן שיש לשים לב להתוויות נגד ותופעות לואי של טיפול בתרופות אלה.
טיפול בצמחי מרפא נוגדי חיידקים
החומר הפעיל המומלץ לטיפול בסיבו הוא ברברין (berberine) המצוי בצמחים חותם זהב ו Oregon grape, לעיתים בתוספת הצמח נים (neem). הטיפול למשך חודש.
הטיפול ביצרני המתאן הוא בעזרת החומר הפעיל המצוי בשום – אליצין (allicin). אין להשתמש בשיני שום כטיפול כיוון שהן מכילות חומרים שמעודדים את התרבות החיידקים. לכן יש להשתמש בתוסף המכיל מיצוי אליצין בלבד.
פרוטוקול הטיפול שאני משתמשת בו מומלץ ע"י המרכז לטיפול בסיבו המנוהל ע"י הנטורופת סטיבן סנדברג לואיס. הטיפול בעזרת צמחי מרפא יעיל לפחות כמו הטיפול האנטיביוטי התרופתי, אך משך הטיפול יותר ארוך [17].
מניעת הישנות
סביר שאחרי טיפול בסבב של אנטיביוטיקה או צמחי מרפא תחושו שיפור משמעותי בתסמינים, אולם כאמור אצל מטופלים רבים התסמינים חוזרים אחרי תקופה.
כדי למנוע הישנות חשוב לטפל בגורמים שאיפשרו לחיידקים להתרבות מלכתחילה:
לאמץ דיאטה מופחתת פחמימות (low FODMAP diet) עליה אסביר במאמר נפרד
לבדוק את חומציות הקיבה ואם היא חלשה לשפר אותה
לעשות תהליך של ניקוי הכבד כדי לשפר את תפוקת מיצי המרה
לבדוק את תפוקת אנזימי העיכול ואם הם חלשים לפעול לשפר אותם
להשתמש בצמחים מעודדי תנועתיות המעי, לדוגמה הפורמולה איברוגסט
מוזמנים ליצור קשר עימי להתיעצות לגבי האתגר שלכם. יעל שחם גפני
מקורות
Kastl AJ Jr, Terry NA, Wu GD, Albenberg LG. The Structure and Function of the Human Small Intestinal Microbiota: Current Understanding and Future Directions. Cell Mol Gastroenterol Hepatol. 2020;9(1):33-45. doi: 10.1016/j.jcmgh.2019.07.006. Epub 2019 Jul 22. PMID: 31344510; PMCID: PMC6881639.
Rao SSC, Bhagatwala J. Small Intestinal Bacterial Overgrowth: Clinical Features and Therapeutic Management. Clin Transl Gastroenterol. 2019 Oct;10(10):e00078. doi: 10.14309/ctg.0000000000000078. PMID: 31584459; PMCID: PMC6884350.
Sachdev AH, Pimentel M. Gastrointestinal bacterial overgrowth: pathogenesis and clinical significance. Ther Adv Chronic Dis. 2013 Sep;4(5):223-31. doi: 10.1177/2040622313496126. PMID: 23997926; PMCID: PMC3752184.
Roszkowska P, Klimczak E, Ostrycharz E, Rączka A, Wojciechowska-Koszko I, Dybus A, Cheng YH, Yu YH, Mazgaj S, Hukowska-Szematowicz B. Small Intestinal Bacterial Overgrowth (SIBO) and Twelve Groups of Related Diseases-Current State of Knowledge. Biomedicines. 2024 May 7;12(5):1030. doi: 10.3390/biomedicines12051030. PMID: 38790992; PMCID: PMC11117733.
Ghoshal UC, Shukla R, Ghoshal U. Small Intestinal Bacterial Overgrowth and Irritable Bowel Syndrome: A Bridge between Functional Organic Dichotomy. Gut Liver. 2017 Mar 15;11(2):196-208. doi: 10.5009/gnl16126. PMID: 28274108; PMCID: PMC5347643.
Grover M, Herfarth H, Drossman DA. The functional-organic dichotomy: postinfectious irritable bowel syndrome and inflammatory bowel disease-irritable bowel syndrome. Clin Gastroenterol Hepatol. 2009 Jan;7(1):48-53. doi: 10.1016/j.cgh.2008.08.032. Epub 2008 Sep 3. PMID: 18848909.
Lauritano EC, Bilotta AL, Gabrielli M, Scarpellini E, Lupascu A, Laginestra A, Novi M, Sottili S, Serricchio M, Cammarota G, Gasbarrini G, Pontecorvi A, Gasbarrini A. Association between hypothyroidism and small intestinal bacterial overgrowth. J Clin Endocrinol Metab. 2007 Nov;92(11):4180-4. doi: 10.1210/jc.2007-0606. Epub 2007 Aug 14. PMID: 17698907.
Ruscio M, Guard G, Mather J. Symptoms Originally Attributed to Thyroid Dysfunction Were Instead Caused by Suboptimal Gastrointestinal Health: A Case Series and Literature Review. Integr Med (Encinitas). 2022 Jul;21(3):22-29. PMID: 35999903; PMCID: PMC9380837.
Brechmann T, Sperlbaum A, Schmiegel W. Levothyroxine therapy and impaired clearance are the strongest contributors to small intestinal bacterial overgrowth: Results of a retrospective cohort study. World J Gastroenterol. 2017 Feb 7;23(5):842-852. doi: 10.3748/wjg.v23.i5.842. PMID: 28223728; PMCID: PMC5296200.
Henderson BB, Smith SP, Mengelkamp ME, Rhymer EK, Gray KN, Jackson AG, Henry SF, Chuang S, Stavrakas EH, Blair OM, Heaps M. Liquid Thyroxine Improves Outcomes in Hypothyroid Patients With Small Intestinal Bacterial Overgrowth and Irritable Bowel Syndrome. Endocr Pract. 2024 Jun;30(6):505-512. doi: 10.1016/j.eprac.2024.03.005. Epub 2024 Mar 13. PMID: 38490469.
Ruscio M, Guard G, Piedrahita G, D'Adamo CR. The Relationship between Gastrointestinal Health, Micronutrient Concentrations, and Autoimmunity: A Focus on the Thyroid. Nutrients. 2022 Aug 30;14(17):3572. doi: 10.3390/nu14173572. PMID: 36079838; PMCID: PMC9460308.
Li J, Zhang R, Ma J, Tang S, Li Y, Li Y, Wan J. Mucosa-Associated Microbial Profile Is Altered in Small Intestinal Bacterial Overgrowth. Front Microbiol. 2021 Jul 30;12:710940. doi: 10.3389/fmicb.2021.710940. PMID: 34421869; PMCID: PMC8372370.
Lauritano EC, Gabrielli M, Lupascu A, Santoliquido A, Nucera G, Scarpellini E, Vincenti F, Cammarota G, Flore R, Pola P, Gasbarrini G, Gasbarrini A. Rifaximin dose-finding study for the treatment of small intestinal bacterial overgrowth. Aliment Pharmacol Ther. 2005 Jul 1;22(1):31-5. doi: 10.1111/j.1365-2036.2005.02516.x. PMID: 15963077.
Scarpellini E, Gabrielli M, Lauritano CE, Lupascu A, Merra G, Cammarota G, Cazzato IA, Gasbarrini G, Gasbarrini A. High dosage rifaximin for the treatment of small intestinal bacterial overgrowth. Aliment Pharmacol Ther. 2007 Apr 1;25(7):781-6. doi: 10.1111/j.1365-2036.2007.03259.x. PMID: 17373916.
Furnari M, Parodi A, Gemignani L, Giannini EG, Marenco S, Savarino E, Assandri L, Fazio V, Bonfanti D, Inferrera S, Savarino V. Clinical trial: the combination of rifaximin with partially hydrolysed guar gum is more effective than rifaximin alone in eradicating small intestinal bacterial overgrowth. Aliment Pharmacol Ther. 2010 Oct;32(8):1000-6. doi: 10.1111/j.1365-2036.2010.04436.x. Epub 2010 Aug 18. PMID: 20937045.
Low K, Hwang L, Hua J, Zhu A, Morales W, Pimentel M. A combination of rifaximin and neomycin is most effective in treating irritable bowel syndrome patients with methane on lactulose breath test. J Clin Gastroenterol. 2010 Sep;44(8):547-50. doi: 10.1097/MCG.0b013e3181c64c90. PMID: 19996983.
Chedid V, Dhalla S, Clarke JO, Roland BC, Dunbar KB, Koh J, Justino E, Tomakin E, Mullin GE. Herbal therapy is equivalent to rifaximin for the treatment of small intestinal bacterial overgrowth. Glob Adv Health Med. 2014 May;3(3):16-24. doi: 10.7453/gahmj.2014.019. PMID: 24891990; PMCID: PMC4030608.
Comentarios