מאז שאובחנה אצלי מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס בגיל 17, הופיעו גם תסמינים במערכת העיכול. בהתחלה זה היה בעיקר עצירות, ובהמשך נפיחות, גאזים ושיהוקים. היו גם תקופות של תחושה שהמזון נשאר המון זמן בקיבה ולא יורד. הסבל היה מתמשך ולאורך השנים עשיתי כל מיני בדיקות וניסיתי כל מיני טיפולים. עשיתי בדיקות לקנדידה ובעקבות ממצא חיובי עשיתי טיפול טבעי ודיאטה נגד קנדידה. בבדיקת אנדוסקופיה אובחנתי עם גסטריטיס, שזה המונח הרפואי למצב דלקתי בקיבה מסיבה לא ידועה, אך לרופא לא היתה שום הצעה לשיפור המצב.
כשלמדתי רפואה טבעית תמיד הדגישו שהבריאות מתחילה במערכת העיכול ושצריך לאכול בריא ולטפח את החיידקים הטובים. במשך הזמן שיניתי את התזונה, הוצאתי מהתפריט מזון מעובד ומתועש, ניסיתי כל מיני שיטות: הורדת גלוטן ודברי חלב, טבעונות, והקצה השני - דיאטת פליאו אוטואימונית. לקחתי כל מיני תוספים ועשיתי כל מיני ניקויים: ניקוי פירות, ירקות ואגוזים לפי שיטה יוגית, ואפילו שמונה ימים של צום מיצים. כל זה לא ממש עזר ועדיין סבלתי מתופעות במערכת העיכול, למרות שבאופן כללי הרגשתי טוב.
עבורי, פריצת הדרך קרתה רק אחרי שלמדתי רפואה פונקציונאלית והכרתי את הבדיקה המקיפה למערכת העיכול. עשיתי בעצמי את הבדיקה וגיליתי שמצב העיכול אצלי על הפנים. אחרי התעמקות בתוצאות הבדיקה תכננתי לעצמי פרוטוקול טיפולי לשלושה חודשים והפעם היה שיפור. אולם אחרי שסיימתי את הפרוטוקול במשך הזמן המצב שוב התדרדר, למרות שהתזונה שלי מאוד מוקפדת.
הרגשתי אכזבה ותסכול, אבל שקעה בי ההבנה שיש כנראה קשר בין בריאות בלוטת התריס ומערכת העיכול. התחלתי לקרוא ולחקור את הקשר הזה, ונפלו לי הרבה אסימונים. זהו מאמר ראשון בסדרה של מאמרים בהם אציג לכם את ההבנות שאליהן הגעתי.
הקשר בין בלוטת התריס והקיבה
אחד הדברים המעניינים שלמדתי הוא שמבחינת ההתפתחות העוברית הקיבה ובלוטת התריס התפתחו מאותם תאי מקור: שכבת תאי הנבט העובריים שמהם מתפתחת מערכת העיכול העלינה (foregut endoderm)[1].
לבלוטת התריס וגם לקיבה יש יכולת לרכז יוד מהדם. בשני האיברים התאים מבטאים חלבון הובלה פעילה ליוד שנקרא Sodium Iodide Symporter (NIS). כולם יודעים שבלוטת התריס משתמשת ביוד כדי לייצר את ההורמונים שלה, אך מדוע הקיבה צריכה יוד? מסתבר שדופן הקיבה מפיק יוד כחלק ממיצי הקיבה [2]. החוקרים חלוקים על התפקיד של יוד בעיכול, ומשערים שיש לו תפקיד יחד עם חומצת הקיבה בהשמדת פתוגנים שנכנסים לקיבה יחד עם המזון [3]. יתכן שיש לו תפקיד בהגנה על הקיבה מפני חיידקים, ובייחוד החיידק הליקובקטר פיילורי שמתיישב בקיבה ועלול לגרום לגסטריטיס, אולקוס, ובמקרים מסוימים מגביר את הסיכון לסרטן הקיבה. מחקר שנעשה באיטליה [4] מצא שיש יותר סרטן קיבה בקרב חקלאים שגרים במרכז המדינה וצורכים פחות יוד יחסית לתושבים הגרים קרוב לים ובתפריט שלהם יותר דגים ולכן צורכים יותר יוד.
אחת הבדיקות שעוזרת לאבחן השימוטו, מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, היא בדיקה לנוגדנים לאנזים TPO. לאנזים זה יש תפקיד בריכוז של יוד מהדם לתוך התאים. כאשר הגוף מפעיל נוגדנים נגד האנזים הזה זה פוגע ביכולת של התאים להשתמש ביוד. בבלוטת התריס זה מתבטא בתת פעילות, ולהשערתי זה כנראה קורה גם בקיבה, ולכן מפחית את העמידות של הקיבה לפתוגנים.
בלוטת התריס וגסטריטיס
המילה גסטריטיס מורכבת משתי מילים: גסטרו שזה קיבה ואיטיס שזה דלקת. דלקת היא תגובה של מערכת החיסון כאשר יש פגיעה ברקמה. האבחון גסטריטיס מציין שיש דלקת, אבל אינו מצביע על הסיבה לדלקת. כשמוצאים גסטריטיס הרופאים בודקים שני גורמים: זיהום של החיידק הליקובקטר פילורי, ונוגדנים אוטואימוניים.
מסתבר שאנשים שסובלים ממחלה אוטואימונית בבלוטת התריס יש סיכוי מוגבר להיות מאובחנים עם גסטריטיס [5,6,7]. לאורך זמן גסטריטיס עלולה לגרום לדלדול וניוון של תאי דופן הקיבה, דבר שמתבטא בתפוקה מופחתת של חומצה בקיבה.
בלוטת התריס והחיידק הליקובקטר פיילורי
לאחר שהתגלה בשנות ה 80, החיידק הליקובקטר פילורי היה נושא למחקרים רבים. הדעה הרווחת בזמנו היתה שחיידקים לא יכולים להתקיים בקיבה בגלל החומציות הגבוהה. אבל לחיידק הזה יש יכולת להתברג לתוך הרירית של הקיבה וכך הוא מוגן מהחומצה. המחקרים מצאו גם שהחיידק משפיע על חומציות הקיבה [8]. אצל חלק מהאנשים הוא גורם להפחתה בתפוקת החומצה בקיבה, ואילו אצל חלק אחר הוא גורם דוקא לחומציות יתר.
החוקרים מצאו קורלציה בין השימוטו וזיהום של החיידק הליקובקטר פיילורי בקיבה, והם משערים שהימצאות החיידק גורם לתהליך אוטואימוני שפוגע בבלוטה וגם מצביעים על מנגנון אפשרי להשפעה הזו [9,10]. אני נוטה לחשוב שהקשר הוא דו צדדי ושאותו גורם שפגע בבלוטת התריס, פגע גם בתפוקת היוד בקיבה, מה שמקל על ההתאקלמות של החיידק.
האם יש אצלך חומציות נמוכה בקיבה?
הקיבה היא השער לכל מערכת העיכול, וכאשר העיכול בקיבה משתבש עלולה להיות לזה השפעת שרשרת גם להמשך הדרך. חומציות נמוכה בקיבה עלולה להשפיע לרעה על אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול, מכיוון שהחומציות הנמוכה מאפשרת לפתוגנים מזיקים לעבור את הקיבה ולהתאכלס בהמשך המעי.
מיצי הקיבה כוללים חומצה הידרוכלורית (HCL) בעלת pH נמוך מאוד (1-2), שזה חומצי מאוד. כאשר אין מספיק הפרשה של החומצה ה pH יכול לעלות ולהגיע בין 3-5. מצב זה נקרא היפוכלורידיה – תת חומציות בקיבה.
התסמינים של תת חומציות בקיבה קורים בגלל פגיעה בפירוק המזון, ספיגה מופחתת של חומרים מזינים מהמזון, ופגיעות מוגברת לזיהומים. תסמינים האופייניים למצב זה הינם: נפיחות, גרפסים, חוסר נוחות בקיבה, צַרֶבֶת, גזים, שִׁלשׁוּל, מזון לא מעוכל בצואה, נשירת שיער, ציפורניים חלשות ושבירות, עייפות, אנמיה מחוסר ברזל, מחסור בחלבון, מחסור בנוטריינטים אחרים, כגון ויטמין B-12, סידן ומגנזיום, וזיהומים במערכת העיכול.
יש מספר בדיקות ביתיות שניתן לעשות כדי לקבל אינדיקציה אם אכן יש תת חומציות בקיבה.
בדיקה עם מיץ סלק
שותים חצי כוס מיץ סלק על קיבה ריקה. רצוי לשתות לאט שכן שתייה מהירה עלולה לגרום להרגשת אי נוחות בקיבה. בפעמים הבאות שהולכים לשרותים בודקים את צבע השתן שמתקבל אחר כך. אם הוא בצבע הרגיל שלו או שיש גוון ורוד או אדום בשתן. הפיגמנט האדום של מיץ סלק מתפרק באמצעות חומצת הקיבה. אם יש גוון יותר אדום לשתן לאחר שתיית חצי כוס מיץ סלק, זה מצביע על אפשרות של מחסור בחומצות הקיבה. כדאי לחזור על הבדיקה כמה פעמים בימים שונים.
בדיקה עם סודה לשתיה
ממיסים רבע כפית סודה לשתיה בחצי כוס מים ושותים בבוקר על בטן ריקה. אם רמת החומציות בקיבה תקינה, מתחוללת ריאקציה כימית בין החומצה בקיבה והבסיס של הסודה לשתיה אשר יוצרת הרבה גז וגורמת לגרפסים. מודדים כמה זמן לוקח עד שהגרפסים מתחילים. עד שלוש דקות מצביע כנראה על חומציות תקינה. יותר משלוש דקות ומעט גרפסים לאחר שתיית התמיסה מצביע על כך שייתכן שאין מספיק חומצה. כדאי לחזור על הבדיקה כמה פעמים בימים שונים.
אם לאחר שעשיתם אחת משתי הבדיקות הללו אתם חושדים שאכן חומציות הקיבה נמוכה אפשר לעשות בדיקה נוספת עם תוסף של חומצה הידרוכלורית (Betain HCL) אני ממליצה על מוצר של חברת Doctor’s Best.
בדיקת איתגור עם חומצה הידרוכלורית
כאשר אוכלים ארוחה עשירה בחלבון שכוללת כ 200 גרם בשר, באמצע הארוחה (לעולם לא בהתחלה) לוקחים כדור אחד של בטאין HCL. מסיימים את הארוחה ושמים לב לתחושה. אם לא מרגישים שום דבר מיוחד, סביר להניח שיש רמה נמוכה של חומצת קיבה. אם מרגישים צרבת, חום או כבדות בחזה, אז אלה סימנים שיש רמות חומצה תקינה בקיבה. במקרה שיש אי נוחות אפשר לקחת קצת סודה לשתיה לסתור את עודף החומציות.
אם גיליתם שיש לכם תת חומציות בקיבה, יש מה לעשות. אפשר כמובן להסתמך על כדורי חומצה הידרוכלורית, אבל זה לא מומלץ לאורך זמן. עדיף לעורר את היכולת הטבעית של הקיבה לייצר חומצה.
במאמר הבא אעסוק בדיסביוזה, מצב שבו אוכלוסיית חיידקי המעי יוצאת מאיזון.
מוזמנים ליצור קשר עימי להתיעצות לגבי האתגר שלכם. יעל שחם גפני
מקורות
Fagman H, Nilsson M. Morphogenesis of the thyroid gland. Molecular and Cellular Endocrinology. 2010 Jul;323(1):35-54. DOI: 10.1016/j.mce.2009.12.008. PMID: 20026174.
Josefsson, Malin, and Eva Ekblad. "Sodium Iodide Symporter (NIS) in Gastric Mucosa: Gastric Iodide Secretion." Comprehensive Handbook of Iodine: Nutritional, Biochemical, Pathological and Therapeutic Aspects. Elsevier Inc. Oxford (2009): 215-20.
Akiba, Yasutada, et al. "Gastric iodide secretion; possible role in antimicrobial oxidant hypoiodous acid production." The FASEB Journal 29 (2015): 970-10.
Venturi, Sebastiano, et al. "Role of iodine in evolution and carcinogenesis of thyroid, breast and stomach." Advances in clinical pathology 4 (2000): 11-18.
Cellini, Miriam and Santaguida, Maria Giulia and Virili, Camilla and Capriello, Silvia and Brusca, Nunzia and Gargano, Lucilla and Centanni, Marco, Hashimoto’s Thyroiditis and Autoimmune Gastritis, Frontiers in Endocrinology, vol 8, article 92, 2017
Edith Lahner, Laura Conti, Francesco Cicone, Silvia Capriello, Maria Cazzato, Marco Centanni, Bruno Annibale, Camilla Virili, Thyro-entero-gastric autoimmunity: Pathophysiology and implications for patient management, Best Practice & Research Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 34, Issue 1, 2020, 101373, ISSN 1521-690X
Centanni M, Marignani M, Gargano L, Corleto VD, Casini A, Delle Fave G, Andreoli M, Annibale B. Atrophic body gastritis in patients with autoimmune thyroid disease: an underdiagnosed association. Arch Intern Med. 1999 Aug 9-23;159(15):1726-30. doi: 10.1001/archinte.159.15.1726. PMID: 10448775.
McColl KE. Helicobacter pylori and acid secretion: where are we now? Eur J Gastroenterol Hepatol. 1997 Apr;9(4):333-5. doi: 10.1097/00042737-199704000-00004. PMID: 9160194.
Heidari, Zahra, and Nima Shahriari. "Correlation of Autoimmune Thyroid Diseases With Helicobacter pylori Infection." Acta Medica Iranica (2022): 628-634.
Wang, Ziteng, et al. "Research Progress on Helicobacter Pylori Infection and Autoimmune Thyroid Disease." MEDS Clinical Medicine 4.2 (2023): 75-82.
Comentários