איזה בדיקות לבלוטת התריס עושים בקופת חולים?

במשך שנים הרופאים השתמשו בבדיקה אחת לאבחן בעיות בבלוטת התריס - בדיקת ה TSH. במאמר זה נבין למה זה לא מספיק.

זהו מאמר שני בסדרה של מאמרים שיעשו לכם סדר בכל המידע שקשור לטיפול טבעי בחוסר איזון של בלוטת התריס, כמובן בגישה של רפואה פונקציונאלית - הבלש שמגלה את הסיבה לבעיה.

בדיקות לאבחון בעיה בבלוטת התריס

במאמר הקודם הבננו מהי בלוטת התריס, כיצד היא פועלת, ומה ההשפעה שלה על הגוף. במאמר זה נעסוק בבדיקות דם לתפקודי בלוטת התריס.

בדיקות הדם לתפקודי בלוטת התריס שניתן לעשות בקופת חולים הן:

TSH, T4, T3, FT4, FT3, TBG, TPO Ab, TGB Ab, TSI

בכתבה הקודמת דיברתי על כך שהתפקיד של בלוטת התריס הוא לווסת את המטבוליזם של הגוף וזה תהליך שיש לו ארבעה שלבים:

ייצור - בדיקות TSH ו T4 מתייחסות לשלב הייצור. אם הייצור בבלוטה חלש בשלב ראשון נראה עלייה ב TSH ובהמשך גם ירידה ב T4. אם יש עודף ייצור נראה TSH נמוך ו T4 גבוה.

הסעה - בדיקות FT4, TBG מתייחסות לשלב ההסעה. הן נותנות אינדיקציה כמה "מסיעים" יש וכמה הורמון חופשי יכול להגיע לתאים. TBG גבוה או נמוך יכול להעיד על בעיה. T4 תקין ו FT4 מחוץ לנורמה יכול להעיד על בעיה בשלב ההסעה.

המרה - בדיקת T3 ו FT3 מתייחסות לשלב ההמרה. מצב שבו T4 תקין ו T3 או FT3 נמוכים יכול להעיד על בעיה בשלב ההמרה. במקרה כזה מתן של תרופה שמכילה T4 לא תפתור את הבעיה.

פעולה - עדיין אין בדיקת דם שמתייחסת לשלב הפעולה, הבדיקה הטובה ביותר היא בדיקה של חום הגוף כפי שתיארתי במאמר הקודם.


בדיקות TPO Ab, TGB Ab, TSI מסייעות באבחון של מחלה אוטואימונית בבלוטת התריס.

בדיקת TSH בודקת רק את שלב הייצור והיא אינה יכולה לאבחן בעיות בשלב ההסעה וההמרה. ייתכן שה TSH יהיה תקין והמטופל עדיין חווה תסמינים של חוסר איזון של בלוטת התריס. ברפואה הפונקציונאלית אנו נעזרים בכל הבדיקות כדי להבין באיזה מבין השלבים הללו יש כשל.

כאשר מקבלים את תוצאות בדיקת המעבדה של קופת חולים בדרך כלל מופיעה התוצאה של הבדיקה ביחס לטווח הנורמה. אם הבדיקה בתוך הטווח הערך יהיה ירוק ואם הבדיקה מחוץ לטווח הערך יהיה אדום. חשוב לציין שטווחי הנורמה שאנו רואים בתוצאות הבדיקות של קופת חולים נקבעים ע"י המעבדות בצורה סטטיסטית על סמך על הבדיקות שאותה מעבדה מבצעת. זה כולל לא רק אנשים בריאים אלא גם אנשים חולים. למעשה הסטטיסטיקה תהיה מעט מוטית משום שהרבה נבדקים הם דוקא אלה שמתלוננים על בעיה ואז נשלחים לעשות בדיקות. לכן כאשר מפענחים תוצאות של בדיקות דם, עדיף להתיחס לטווח הפונקציונאלי שנקבע במחקרים על אוכלוסיות בריאות והוא הרבה פעמים יותר צר מאשר טווח הנורמה של המעבדה. מעבר לזה, לחלק מהבדיקות יש שיטה סטנדרטית לביצוע הבדיקה ואז הערכים בין מעבדות שונות ניתנים להשוואה. לגבי חלק מהבדיקות יש כמה שיטות טכנולוגיות לבצע את הבדיקה ותיתכן הטיה בערכים בין השיטות השונות. במקרה זה קשה לקבוע טווח ערכים פונקציונאלי אחיד. כאשר תוצאות הבדיקה נמצאות מחוץ לטווח הפונקציונאלי בקצה הטווח התקין, זה פעמון אזהרה שכדאי להתיחס אליו.


כשאתם משווים את ערכי הבדיקות שלכם לערכים הרשומים להלן חשוב גם לבדוק את היחידות. לעיתים מעבדות שונות נותנות את התוצאות ביחידות שונות, דבר שמקשה על הפיענוח. באתר זה תוכלו לעשות המרה בין יחידות.

TSH – Thyroid Stimulating Hormone הורמון ממריץ בלוטת התריס

הורמון זה מופרש ע"י בלוטת יותרת המוח ותפקידו לעורר את בלוטת התריס להפריש את ההורמון שלה. כאשר בלוטת התריס אינה מייצרת מספיק T4 הערכים של TSH יעלו. לעיתים זו הבדיקה היחידה שרופאים נוהגים לעשות כדי לבדוק בעיה בתפקודי בלוטת התריס, ולכן עלולים לפספס מצבים בעיתיים בהם תוצאות בדיקה זו בגבול הנורמה.

טווח הנורמה: 4.0 – 0.4 mU/L (מילי-יחידות לליטר)

טווח פונקציונאלי: 3.0 – 1.8 mU/L


T4 – Total Thyroxine

בדיקה זו בודקת את סך ההורמון T4 שכולל את ההורמון הקשור וההורמון החופשי. כזכור ההורמונים של בלוטת התריס מוסעים בדם ע"י חלבון קושר תירוקסין ורק אחוז קטן מהם חופשי וזמין לתאים. בדיקה זו נותנת אינדיקציה ליכולת הייצור של בלוטת התריס, אך לא להורמון הפעיל שזמין לתאים.

טווח הנורמה: 13.1 – 2.5 ug/d (מיקרוגרם לדציליטר)

טווח פונקציונאלי: 12 – 6 ug/d


T3 – Total Triiodothyronine

בדיקה זו בודקת את סך ההורמון הפעיל T3 שכולל את ההורמון הקשור וההורמון החופשי. בדיקה זו נותנת אינדיקציה ליכולת הייצור של בלוטת התריס, ובעיקר ליכולת ההמרה של T4 ל T3 בכבד.

טווח הנורמה: 200 – 80 ng/d (ננוגרם לדציליטר)

טווח פונקציונאלי: 180 – 100 ng/d


FT4 – Free Thyroxine

בדיקה זו בודקת את כמות הורמון T4 החופשי בדם. תוצאה גבוהה בבדיקה זו מעידה על יתר פעילות של בלוטת התריס, ותוצאה נמוכה מעידה על תת פעילות של בלוטת התריס.

טווח הנורמה: 2.1 – 0.7 ng/d (ננוגרם לדציליטר)

טווח פונקציונאלי: 1.5 – 1.0 ng/d


FT3 – Free Triiodothyronine

בדיקה זו בודקת את כמות הורמון T3 החופשי בדם והיא האינדיקטור המיטבי למדוד את כמות ההורמון הזמינה לתאים.

טווח הנורמה: 370 – 170 pg/d (פיקוגרם לדציליטר)

טווח פונקציונאלי: 260 – 195 pg/d


RT3 – Reverse T3

בדיקה זו נהוגה בעיקר ברפואה הפונקציונאלית והיא בודקת T3 הפוך (ראו בתמונה) שהוא הורמון בלתי פעיל שאינו יכול להיקשר לקולטנים בתאים. הייצור של RT3 הוא אחת הדרכים של הגוף לשלוט בכמות ה T3 הפעיל שמומרת מה T4. במקרים של סטרס קיצוני או טראומה, או במקרים של סטרס כרוני, הגוף מנסה לשמר אנרגיה ואז הוא נוטה לייצר יותר RT3, ובמקרה כזה יש פחות T3 זמין לתאים.

טווח הנורמה: 45 – 15 ng/d (ננוגרם לדציליטר)

ההבדל בין ההורמון הרגיל וההפוך מבחינת הצורה המרחבית שלהם

TBG – Thyroid Binding Globulin חלבון קושר תירוקסין

חלבון קושר תירוקסין הוא זה שמסיע את ההורמונים בדם. הורמוני המין אסטרוגן וטסטוסטרון משפיעים על כמות החלבון הזה. אם אין מספיק חלבון או שיש יותר מידי חלבון כזה - זה יכול להשפיע על כמות ה T3 שזמין לתאים ויכול לגרום לתסמינים של תת פעילות בלוטת התריס גם כאשר הבדיקות האחרות בתחום הנורמה.

טווח הנורמה: 30 – 15 ug/d (מיקרוגרם לדציליטר)

טווח פונקציונאלי: 27 – 18 ug/d


בדיקות של נוגדנים

אחת הסיבות לבעיות בתפקוד של בלוטת התריס היא מחלה אוטואימונית. במצב הזה מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגד חלבונים ואנזימים שמשתתפים בתהליך הייצור של הורמוני בלוטת התריס. בהקשר הזה בודקים נוגדנים לאנזים TPO ולחלבון Thyroglobulin. כאשר יש עודף פעילות בודקים נוגדנים לקולטן של TSH.


TPO Ab

האנזים Thyroid Peroxidase משתתף בייצור של ההורמונים של בלוטת התריס. יש לו תפקיד בחימצון של יונים של יוד לאטומים של יוד. בתהליך החימצון נוצרים רדיקלים חופשיים שעלולים לגרום נזק לרקמות. אחת התיאוריות היא שאם אין בבלוטת התריס מספיק נוגדי חמצון כדי לעצור את הנזק, הגוף מייצר נוגדנים לאנזים כדי להאט את תהליך החימצון. עוד תיאוריה אומרת שיש דמיון מבני בין האנזים TPO לבין חלבונים אחרים שאנו אוכלים, למשל גלוטן, ואם הגוף מפתח רגישות לגלוטן הוא ינטה להתקיף גם את ה TPO. אם מתגלים בבדיקה נוגדנים ל TPO זה סימן שיש מחלה אוטו-אימונית של בלוטת התריס הנקראת השימוטו.

אין טווח נורמה לבדיקה הזו, ככל שהמספר יותר גבוה זה פחות טוב.


TGB Ab

החלבון Thyroglobulin הוא "חומר הגלם" ממנו הבלוטה מייצרת את ההורמונים. היוד מתחבר לחלבון זה וממנו אנזימים גוזרים את ההורמון. כאשר יש מחלה אוטואימונית לעיתים הגוף מייצר נוגדנים גם לחלבון זה.

אין טווח נורמה לבדיקה הזו, ככל שהמספר יותר גבוה זה פחות טוב.


TSI (Thyroid Stimulating Immunoglobulin)

בדיקה זו מגלה נוגדנים לקולטן של הורמון ממריץ בלוטת התריס TSH. כאשר מגלים נוגדנים אלה בדרך כלל רמת TSH תהיה נמוכה מאוד ויהיו תסמינים של יתר פעילות של בלוטת התריס. בדיקה זו משמשת לעתים קרובות לסייע באבחון מחלת גרייבס.


במאמר הבא נעסוק בגורמים שיכולים להוציא את תפקוד בלוטת התריס מאיזון וכיצד זה יתבטא בתוצאות בדיקות הדם.


מקורות

  1. https://www.thyroidmanager.org/chapter/clinical-strategies-in-the-testing-of-thyroid-function/

  2. Dr. Datis Kharrazian, Why do I still have Thyroid Symptoms when My Lab Tests are Normal, Morgan James Publishing 2010

467 צפיות

מארק שגאל 19

חיפה 32970

טל: 054-6265350

© 2018 by Yael Shaham Gafni. Proudly created with Wix.com