כרבע מליון ישראלים, נשים ברובן, סובלים מחוסר איזון בפעילות של בלוטת התריס. התשובה של הרפואה הקונבנציונאלית היא טיפול בהורמונים, אולם הרבה פעמים למרות שבדיקות הדם תקינות, עדיין יש תסמינים.
זהו מאמר ראשון בסדרה של מאמרים שיעשו לכם סדר בכל המידע שקשור לטיפול טבעי בחוסר איזון של בלוטת התריס, כמובן בגישה של רפואה פונקציונאלית - הבלש שמגלה את הסיבה לבעיה.
מהי בלטות התריס, מה התפקיד שלה בגוף?
בלוטת התריס דומה בצורתה לפרפר והיא נמצאת בבסיס הצוואר. היא חלק מהמערכת ההורמונאלית של הגוף, ויש לה תפקיד בוויסות ובהסדרה של המטבוליזם, כלומר בתהליכים של שימוש ואגירה של אנרגיה בגוף. ההורמונים של בלוטת התריס משפיעים על כמות האנרגיה שהגוף צורך במנוחה, ובכך משפיעים על חום הגוף, וכן מווסתים תהליכים של שריפת שומנים או אגירה של האנרגיה ברקמות השומן. בלוטת התריס משפיעה בין השאר גם על קצב הלב, קצב המחשבה, וקצב העיכול.
ההשפעה של בלוטת התריס על המטבוליזם מתרחשת בתהליך של כמה שלבים:
1. ייצור
2. הסעה
3. המרה
4. פעולה
הרפואה הפונקציונאלית מחפשת למצוא את השורש והסיבה למצב של חולי בגוף. במקרה של בלוטת התריס רוצים להבין באיזה מבין השלבים הללו יש כשל.
בואו נבין כל אחד מהשלבים הללו:
שלב הייצור
בשלב הזה בלוטת התריס מייצרת את ההורמונים שלה T4 ו T3. רוב התפוקה (95%) היא של T4 ורק 5% מהתפוקה היא T3. שני ההורמונים הללו בנויים מחלבון שנקרא תירוזין ואטומים של יוד. ב T3 יש שלושה אטומי יוד, וב T4 יש ארבעה.
איך בלוטת התריס יודעת כמה הורמון לייצר? אפשר לדמות את פעילות הייצור של T4 לפעולתה של מערכת למיזוג אויר ששומרת על טמפרטורה נעימה בבית כשקר בחוץ. המערכת של המיזוג כוללת את המזגן ואת התֶּרְמוֹסְטָט. התרמוסטט דוגם כל הזמן את הטמפרטורה בבית, ולפי זה מדליק ומכבה את פעולת המזגן.
באנלוגיה לגוף שלנו, בלוטת התריס משחקת את תפקיד המזגן ומפיקה את ההורמון שלה T4, והתרמוסטט הוא בלוטת יותרת המוח שדוגמת כל הזמן את כמות ההורמון ומפעילה או מכבה את בלוטת התריס. בלוטת יותרת המוח שולטת בבלוטת התריס דרך הורמון שנקרא TSH. כשרמת ה T4 יורדת, בלוטת יותרת המוח מיצרת יותר TSH כדי לסמן לבלוטת התריס שתגביר את הייצור.
שלב ההסעה
אחרי שההורמונים של בלוטת התריס עוזבים את פס הייצור בבלוטה צריך להסיע אותם ליעדם. רוב ההורמונים שבלוטת התריס מייצרת אינם מסתובבים חופשי בדם, אלא הם קשורים ומוסעים בדם ע"י חלבון מיוחד שנקרא TBG – חלבון קושר תירוקסין. רק 0.03% מה T4 ו 0.3% מה T3 מסתובבים חופשי בדם (אפשר להגיד שהם ירדו מהמונית) ואז הם זמינים לשימוש התאים. במצב החופשי הם נקראים Free T4 ו Free T3 או בקיצור FT4 ו FT3.
שלב ההמרה
כיצד הורמונים מפעילים את פעולתם על התאים? הורמון הוא כמו מפתח שפותח מנעול. המנעול בגוף נקרא קולטן או בלועזית רצפטור. מידת ההתאמה של ההורמון לקולטן קובעת עד כמה ההורמון פעיל, כלומר עד כמה הוא משפיע על פעילות התא. ההורמון T4 אינו הורמון פעיל, כלומר הוא לא כל כך משפיע על תאי הגוף. כדי להשפיע צריך להמיר אותו לצורתו הפעילה T3.
היכן מתרחשת ההמרה? אמרנו שרק 5% מתפוקת בלוטת התריס היא T3, כלומר רוב ההמרה לא מתרחשת שם. תאי הגוף עצמם עושים את ההמרה בעזרת אנזים קוטם יוד (deiodinase). עד היום זוהו שלושה סוגים של אנזימים כאלה: D1, D2, D3. האנזים D1 פעיל בכבד ובכליות. איברים אלה ממירים T4 ל T3 שהולך לזרם הדם לטובת שאר תאי הגוף. האנזים D2 פעיל בתאי המוח, בשרירים, בבלוטת יותרת המוח, ובתאי השומן החום (שאחראי על ייצור חום בגוף). תאים אלה עושים את ההמרה כדי לקבל T3 לשימוש עצמי. D3 אינו מבצע המרה של T4 ל T3. התפקיד שלו לפרק ולנטרל את שני ההורמונים הללו. האנזימים ממשפחה זו הם חלבונים שמכילים את המינרל סלניום, כך שמחסור בסלניום בגוף יכול לפגוע ביעילות ההמרה של T4 ל T3.
שלב הפעולה
הורמון T3 חופשי הגיע ליעדו בתוך התא. כיצד הוא משפיע על המטבוליזם? הקולטנים של T3 נמצאים על דופן גרעין התא בו נמצא ה DNA. כאשר T3 נקשר לקולטן שלו, הם נכנסים לתוך הגרעין ומשפיעים על קצב השיפעול של ה DNA. לדוגמה, נניח שדרוש שומן בשרירים כדי לייצר ממנו אנרגיה לפעולת השריר. לשם כך הגוף זקוק לאנזימים ליפוליטיים (מפרקי שומנים). T3 מאיץ את הקצב שבו מעתיקים מה DNA את ההוראות לייצור אנזימים אלה, ואז זה משפיע על כמות האנזימים שמיוצרים ומהירות הייצור. ככל שהתא מייצר אנזימים מפרקי שומן יותר מהר, כך השומנים יתפרקו יותר מהר ויהיה יותר אנרגיה לפעולת השרירים. באותו אופן T3 מאיץ את ייצור החום בגוף, את ייצור האנרגיה בתאי העצב שבמוח, ועוד תהליכים נוספים בגוף.
איך אדע אם יש אצלי בעיה?
כאמור, בלוטת התריס מווסתת את המטבוליזם ובכך היא משפיעה על כמות האנרגיה שהגוף צורך במנוחה ועל חום הגוף. הדרך הפשוטה ביותר לבדוק אם הכל תקין היא למדוד את החום. חום הגוף משתנה לאורך שעות היום בכמעט מעלה, הוא יותר נמוך בשעות הלילה, עולה בבוקר ומגיע לשיאו לקראת שש בערב. בממוצע אצל אדם בריא החום הוא 37 מעלות כשמודדים בפה.
מחקר משנת 2014 השווה בין חום הגוף של נבדקים בעלי עודף משקל לבין נבדקים במשקל תקין. נמצא שחום הגוף של אלה שמשקלם תקין היה יותר גבוה בכמעט מעלה שלמה מהנבדקים בעלי משקל עודף. ההבדל בין שתי הקבוצות בא לידי ביטוי בין 12 בצהריים לשש בערב. מכאן שהזמן הכי טוב לבדוק את החום הוא אחר הצהריים.
איך למדוד את החום?
יש להשתמש במד חום גאליום שנותן דיוק מירבי. מודדים את החום בפה שלוש פעמים ביום, הפעם הראשונה כשלוש שעות אחרי שמתעוררים, פעם שניה שלוש שעות לאחר מכן, ופעם שלישית שלוש שעות לאחר מכן. לדוגמה אם מתעוררים בשבע אז מודדים ב 10:00, 13:00 ו 16:00. חוזרים על כך שלושה ימים ברציפות. אצל נשים בגיל הפריון יש להתחיל את המדידות ביום השלישי לאחר תחילת המחזור החודשי. אם החום נמוך משמעותית מ 37 זו אינדיקציה שיכולה להיות בעיה בבלוטת התריס.
במאמר הבא נעסוק בבדיקות מעבדה שעוזרות לבדוק את תפקוד בלוטת התריס.
מקורות
Daniela Grimaldi, Federica Provini, Evidence of a diurnal thermogenic handicap in obesity, Chronobiology International, Early Online: 1–4, (2014); ISSN: 0742-0528 print / 1525-6073 online; DOI: 10.3109/07420528.2014.983603