למה יש לי השימוטו (חלק ב)?

הרבה פעמים כשמרגישים לא טוב תקופה ארוכה, ואז כשסוף סוף הרופא מאבחן ונותן שם לאוסף התסמינים מרגישים קצת רווחה – הנה יודעים מה יש לי. יש תקוה שעם האבחון יבוא גם טיפול שימגר את המחלה. לא כך קורה עם השימוטו. אמנם יש שם למחלה, אבל הרופאים לא באמת יודעים מה גורם לה.


אומרים לנו שזו מחלה אוטואימונית, שהגוף מתקיף את הבלוטה ולכן היא לא פועלת בצורה תקינה. אבל מה גורם לגוף פתאום להתקיף את בלוטת התריס של עצמו? במאמר הקודם פרשתי בפניכם שני הסברים על השורש והסיבה למחלת ההשימוטו, ובמאמר זה אדבר על הסבר נוסף. ידיעת הסיבה זה הצעד הראשון להחלמה אמיתית, כי אם מבינים את הסיבה אפשר באמת לטפל במקור הבעיה.


הסבר שלישי: חיקוי מולקולרי

הרבה נשים וגברים חוו שיפור בתסמינים ובתוצאות בדיקות הדם אחרי שאימצו פרוטוקול תזונה שנקרא פליאו אוטואימוני. זה פרוטוקול שקורא להמנע מגלוטן, מוצרי חלב, סויה, תירס, קטניות, ולמחמירים גם ירקות ממשפחת הסולנים, ואגוזים שונים. הרבה חוו שיפור אולם לא יודעים מדוע.


בלימודי הרפואה הפונקציונאלית אחד הנושאים שהתעמקנו בהם זה תגובה של מערכת החיסון למזונות שונים. זה נקרא "רגישות למזון" בניגוד ל"אלרגיה למזון". בחלק הראשון דיברתי על מערכת החיסון ועל כך שיש לה שתי זרועות: הזרוע המולדת והזרוע הנרכשת. הזרוע הנרכשת כוללת את התאים שזוכרים פתוגן ספציפי ומייצרים נוגדנים נגדו. נוגדן באנגלית נקרא אימונוגלובולין ובקיצור Ig. יש כמה סוגים שונים של נוגדנים כאלה והם נבדלים במבנה שלהם. הם מסומנים באותיות E,G, A,M ולכן יש בהתאמה IgE, IgG, IgA, ו IgM.


נוגדנים מסוג IgE אחראים לתגובה אלרגית אקוטית והם גורמים למה שאנו מכירים כ"אלרגיות למזון" כמו האלרגיה המפורסמת לבוטנים שיכולה אפילו לגרום לאנפילקסיס.


רגישויות מזון הן תופעות פחות אקוטיות ולא בהכרח מיידיות ויכולות להופיע יום או יומיים אחרי שאכלנו את המזון הבעייתי. הנוגדנים האחראים על תגובות כאלה הם מסוג IgG, IgA ו IgM.



הגוף מייצר נוגדנים כנגד מולקולות מורכבות, בדרך כלל חלבונים.

כאשר הכל בגוף עובד כמו שצריך אנחנו נהנים מ Oral Tolerance – סבילות של הגוף למזונות שאנו אוכלים, כלומר הגוף לא ייצר נוגדנים כנגד מזונות שונים. אולם, אורח החיים המודרני הכניס לחיינו כמה גורמים אשר פוגעים בסבילות זו:

  1. אוכלוסית החיידקים במעיים שלנו נפגעת בשל שימוש באנטיביוטיקה.

  2. חוץ מאנטיביוטיקה שאנו לוקחים בעצמנו אנו גם מקבלים חשיפה עקיפה לאנטיביוטיקה שנגרמת מאכילת בשר ומוצרי חלב של חיות שטופלו באנטיביוטיקה.

  3. חשיפה לגליפוסט שהוא החומר הפעיל בקוטל העשבים ראונדאפ שגם הוא פוגע באוכלוסית החיידקים הטובים במעי. הגליפוסט נמצא היום בכל מוצרי הסויה, התירס והחיטה.

  4. צריכה של מזונות עשירים בגלוטן שגורם לחומר בשם זונולין להיות מיוצר במעי. הזונולין מחליש את הקשרים בין התאים במעיים.

כל הגורמים הללו תורמים להיוצרות של תופעה שנקראת "מעי דליף". זו תופעה שבה הקשרים שבין התאים במערכת העיכול נחלשים ואז חלבונים מורכבים שלא התעכלו והתפרקו עד הסוף חודרים לתוך הגוף. מערכת החיסון מזהה את החלבונים הללו כגורם זר ומתחילה לייצר נוגדנים כנגדם, וכאן מתחילה הבעיה.


מסתבר שלחלק מהחלבונים הללו ממקור צמחי יש דמיון מבני לחלבונים של הגוף שלנו. המחלקה הבעיתית של חומרים אלה נקראת לקטינים, הם חלבונים קושרי סוכרים שצמחים מייצרים כדי להגן על הפירות והזרעים שלהם מפני חרקים.


כאשר הגוף מייצר נוגדנים כנגד לקטין מסוים, אותם נוגדנים, בגלל דמיון מולקולרי, עלולים לפעול כנגד חלבונים של הגוף שלנו. מאמר שפורסם לאחרונה [3] בדק נוגדנים למספר לקטינים למול 62 סוגים של חלבונים של רקמות הגוף. הלקטינים שנבדקו הם:

לקטין בנבט החיטה - wheat germ agglutinin ובקיצור WGA

לקטין שנמצא בבוטנים - peanut agglutinin ובקיצור PNA

לקטין שנמצא בסויה - soybean agglutinin ובקיצור SBA

לקטין שנמצא בשעועית אדומה - red kidney bean phytohemagglutinin ובקיצור PHA

הטבלה הבאה מראה חלק מהתוצאות כאשר חלבון האנזים TPO של בלוטת התריס מודגש. ניתן לראות שלנוגדנים לשני לקטינים WGA ו PHA היתה פעילות חזקה כנגד TPO (מספר מעל 3).

המסקנה של החוקרים היא שהימצאות של לקטינים בדם יכולה להיות סיבה להתפתחות של מחלות אוטואימוניות.


אז מה עושים?


ראשית כדאי ללמוד אילו מזונות הם המזונות הבעיתיים ולהמנע מצריכה שלהם. חשוב להמנע לחלוטין, להפחית זה לא מספיק. ברגע שנוגדן נוצר בגוף הוא מסתובב בדם למשך עד 3 חודשים, ומספיק שמערכת החיסון פוגשת חלקיק אחד בעייתי כדי שייצור הנוגדנים הללו יתחיל לפעול.


ניתן לגלות לאילו מזונות אתם רגישים בעזרת בדיקות לרגישויות מזון כמו לדוגמה אילו שנעשים על ידי lab-it, אולם יש חסרון בבדיקות אלה, בדרך כלל הן לא בודקות את כל סוגי הנוגדנים אלא רק מסוג IgG.

הדרך היחידה לדעת בודאות אילו מזונות גורמים לבעיה אצלכם היא לאמץ דיאטת אלימינציה שמסלקת מהתפריט את כל המזונות החשודים ואז מוסיפים אותם אחד אחד ורואים למה יש תגובה. שוב יש לשים לב לסלק את *כל* החשודים מהתפריט כי אם יש חשוד אחד שהשארתם לא תראו שיפור ותחשבו שהבעיה לא במזונות שנמנעתם מהם וזו תהיה מסקנה שגויה. אבהיר זאת בעזרת דוגמה. נניח שאני רגישה לחיטה, שעועית ובוטנים. אני מחליטה לסלק מהתזונה שלי דגנים וקטניות אבל מרשה לעצמי אגוזים כולל בוטנים. יתכן שאראה שיפור מסוים, אך יתכן גם כי לא יהיה שום שיפור (כי אני עדיין אוכלת בוטנים) ואז אגיע למסקנה שדגנים וקטניות זו לא הבעיה אצלי - שזו טעות חמורה.


כשמבינים את מקור הבעיה זה הצעד הראשון לריפוי.

מוזמנים ליצור קשר עימי להתיעצות לגבי האתגר שלכם. יעל שחם גפני


מקורות

  1. https://www.thyroidmanager.org/chapter/clinical-strategies-in-the-testing-of-thyroid-function/

  2. Dr. Datis Kharrazian, Why do I still have Thyroid Symptoms when My Lab Tests are Normal, Morgan James Publishing 2010

  3. Aristo Vojdani, Daniel Afar, Elroy Vojdani, Reaction of Lectin-Specific Antibody with Human Tissue: Possible Contributions to Autoimmunity, J Immunol Res. 2020; 2020: 1438957. Published online 2020 Feb 11. doi: 10.1155/2020/1438957

  4. Dr Gundry The Plant Paradox The Hidden Dangers in “Healthy” Foods That Cause Disease and Weight Gain

  5. Vojdani A, Molecular mimicry as a mechanism for food immune reactivities and autoimmunity, Altern Ther Health Med. 2015; 21 Suppl 1():34-45

פוסטים אחרונים

הצג הכול