אלצהיימר – מה גורם למחלה ואיך אפשר להפחית סיכון

יותר ויותר קשישים בעולם לוקים בדמנציה – שורה של מחלות ניווניות של המוח, ובראשן אלצהיימר. כמו שאר המחלות הכרוניות של העולם המערבי, לאורח חיים תפקיד נכבד בהיווצרותן ובמניעתן.

מחלת אלצהיימר מתאפיינת בהתנוונות של המוח. זה בא לידי ביטוי באבדן של תאי עצב ובאבדן של סינאפסות – החיבורים בין תאי עצב. בנתיחה שלאחר המוות במוחות של חולים מוצאים פלאק - הצטברות של חומר חלבוני בין התאים בשם ביטא-עמילואיד (β-amyloid), והיווצרות של סבך של סיבים חלבוניים בתוך תאי העצב. סיבים אלה הם תוצרי הפירוק של חלבון בשם טאו (Tau) שיש לו תפקיד במבנה הפנימי של תאי עצב [‎1]. התיאוריה הנוכחית שמקובלת בעולם הרפואה היא שהנזק לתאי העצב נגרם עקב הצטברות הפלאק והיווצרות סבך הסיבים החלבוניים.

בנוסף לשתי התופעות הללו מחקרים מצאו שמחלת האלצהיימר מאופיינת גם בתהליכים דלקתיים במוח הקשורים לתנגודת אינסולין ולעומס חימצוני של רדיקלים חופשיים שקשור בין היתר להצטברות יתר של ברזל במוח [‎2].

התהליכים הניווניים במוח מתחילים הרבה לפני שהסימנים הקליניים של ירידה קוגנטיבית מתחילים. אחד מהתחומים בהם עוסק המחקר היום הוא מציאה של סמנים ביולוגיים, שניתן למדוד אותם בדם, אשר יתנו אינדיקציה למצב פרה קליני. בכל מקרה כדאי לדעת אם אתם בקבוצת סיכון ולעשות צעדים כדי למנוע את התפתחות המחלה.

הרפואה הפונקצינאלית יוצאת מתוך הנחה שהגוף פועל כל הזמן לשמר איזון ובריאות, ועל כן נשאלת השאלה– מה גורם להיווצרות הפלאק והסיבים החלבוניים? אילו גורמים יוצרים עומס על המערכת עד שהיא אינה יכולה לעמוד בעומס ומתחילים תהליכים דגנרטיביים?

כאשר אנו רוצים לבחון את הסיבות למחלה, אחת השיטות במדע היא להיעזר במחקרים אפידמולוגיים אשר בודקים את הקשר הסטטיסטי בין גורמים שונים ושכיחות של המחלה בקרב האוכלוסיה. מחקרים אלה עוזרים לנו לזהות גורמי סיכון להתפתחות המחלה הקשורים לאורח חיים ולגנטיקה.

גורמי סיכון גנטיים

מבחינה גנטית זוהו שלושה גנים הקשורים להתפתחות של אלצהיימר בגיל צעיר:

amyloid precursor protein (APP), presenilin 1 (PSEN1), presenilin 2 (PSEN2)

אולם וריאנטים בעיתיים של גנים אלה אינם מופיעים בהכרח אצל חולי אלצהיימר שהמחלה התפתחה אצלם בגיל הזקנה.

המחקר של מיפוי הגנום האנושי אפשר לזהות 42 גנים שיש להם קשר להתפתחות של מחלת האלצהיימר בגיל הזקנה [‎3]. הגן המוכר ביותר בהקשר זה הוא (Apolipoprotein E (APOE, והאָלֵל הבעיתי הוא ε4. אולם בהקשר של גורמי סיכון גנטיים, החוקרים מבינים עתה שהחיפוש אחר הגן "האשם" במחלה אינו מועיל. הקשרים והאינטראקציות בין הגנים מורכבים וכדי להבין את הקשר בין הגנים והופעת המחלה צריך להבין את המסלולים המטבוליים שמושפעים מאותם גנים. הממצאים המחקריים עד עתה מצביעים על פגיעה במסלולים הקשורים למערכת החיסון, למטבוליזם של שומנים, ולמולקולות הקשורות להדבקה של תאים.

גורמי סיכון הקשורים לאורח חיים

גורמי הסיכון שזוהו הקשורים לאורח חיים הם: רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם, פחות שנות לימוד, חוסר פעילות גופנית [‎4], מחלת לב, יתר לחץ דם (לא בגיל מבוגר), פרופיל כולסטרול לא מאוזן ויתר שומנים בדם, סכרת, השמנת יתר [‎5], ואצל נשים, ניתוח להסרת שתי השחלות בגיל הפריון [‎6]. גורמים אשר מחמירים את התסמינים הם תת פעילות של בלוטת התריס [‎7], רמה נמוכה של ויטמין B12 בדם [8], סטרס ודיכאון.

הומוציסטאין

הומוציסטאין הוא תוצר ביניים בתהליך של יצירת גלותתיון בגוף. גלותתיון הוא אחד מנוגדי החמצון שהגוף מייצר כדי למנוע נזק חמצוני של רדיקלים חופשיים. תהליך ייצור הגלותתיון מתחיל מחומצת האמינו מתיונין וצורך ויטמין B6, B12, וחומצה פולית. מחסור בויטמינים אלה או הימצאות של וריאנט בעייתי של הגן MTHFR עלולים לגרום לחוסר יעילות בתהליך זה והצטברות של כמויות גבוהות של הומוציסטאין בגוף. מחקרים מצאו שרמה גבוהה של הומוציסטאין בדם קשורה עם סיכון כפול לחלות באלצהיימר [‎9]. מחקרים שבדקו את המכניזמים של ההשפעה של הומוציסטאין על המוח מצאו שהוא מעודד יצירה של פלאק ביטא עמילואיד; מגביר את העומס החימצוני; פוגע בתהליך המטילציה הדרוש ליצירת חלבונים, מיילין (הציפוי של חוטי העצב), ונוירוטרנסמיטורים; פוגע במחסום הדם־מוח שמגן על רקמות המוח מפני מזהמים או נוגדנים ושומר על הרכב הנוזל שבו נמצאים הנוירונים, ובכך מגביר את התהליך הדלקתי במוח; מגביר את הפירוק של חלבון Tau; מדכא את המטילציה ולכן מפחית את היצירה של תאי עצב חדשים.

ניתן לבדוק את הרמה של הומוציסטאין בדם בבדיקה פשוטה שניתן לעשות דרך קופת חולים. רמה מעל 11 מהווה גורם סיכון, וניתנת להורדה ע"י לקיחת תוספים של ויטמין B6, B12, וחומצה פולית. מחקר אחד [‎10] הראה שמינון של 800 מיקרוגרם חומצה פולית, 500 מיקרוגרם ויטמין B12, ו 20 מיליגרם B6 הפחיתו את תהליך ההתנוונות במוח עד פי 7 בתקופה של שנתיים. מומלץ לקחת תוספים טבעיים.

סכרת

סכרת היא אחד מגורמי הסיכון הידועים להתפתחות של אלצהיימר [‎11]. סינדרום מטבולי, מצב שמתאפיין בהשמנת יתר בטנית, כולסטרול גבוה ולחץ דם גבוה הוא מצב טרום סכרתי. מחקרים מראים שזהו גורם המגביר ב 70% את הסיכון לחלות באלצהיימר. כדי לדעת אם אתם בסיכון מוגבר עקב סכרת או סינדרום מטבולי כדאי לעשות בדיקה שמזהה רמות גבוהות של סוכר בדם לאורך זמן –בדיקת המוגלובין מסוכרר. סיכרור או גליקציה הוא תהליך שבו מולקולות של גלוקוזה נדבקות לחלבון בתהליך בלתי הפיך. אם התהליך הזה קורה לתאי עצב במוח זה בסופו של דבר גורם לתמותה מוגברת של התאים. סכרת וסינדרום מטבולי מתאפינים גם בעליית המרקרים של דלקת בגוף. בדיקת חלבון מגיב CRP C נותנת אינדיקציה אם מתקיים בגוף מצב דלקתי סיסטמי. המכניזמים שגורמים לנזק לתאי המוח כאשר יש עודף סוכר ואינסולין גבוה בדם הם פירוק מוגבר של חלבון Tau; פעילות לקויה של אינסולין ברצפטור שכנראה משפיעה על היוצרות פלאק ביטא עמילואיד; מטבוליזם לקוי של שימוש בגלוקוזה במוח; הגברה של הימצאות של תוצרים סופיים של סכרור מתקדם (באנגלית AGEs - Advanced glycation end-products) שגורמים לעומס חימצוני.

תוצרים אלה מצויים בעשן סיגריות, מזון מעובד ומזון שחומם לחום גבוה. רצוי לאכול מזון לא מבושל עד כמה שאפשר או לבשל בחום נמוך ע"י אידוי וכד' כדי למנוע היוצרות של AGEs בזמן הבישול. מרינדה חומצית הכוללת לימון או חומץ עוזרת למנוע היוצרות של AGEs בעת בישול בשר. ויטמין C וויטמין E עוזרים להפחית AGEs בגוף ומורידים את הסיכון לחלות באלצהיימר. ניתן לעזור לאיזון רמת הסוכר בדם בעזרת תפריט של מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך ונוגדי דלקת, שימוש במינרלים מגנזיום וכרומיום, וחומצה אלפא ליפואית. רצוי להתייעץ עם נטורופת או יועץ תזונה לבנות תוכנית שמתאימה למטופל.

לסיכום

• בידקו האם אתם בסיכון גבוה לחלות בעזרת בדיקות גנומיות, וסמנים ביולוגיים.

• עקבו אחר רמת ההומוציסטאין בדם וההמוגלובין A1C. אם יש צורך קחו תוספים להחזיר את הסמנים הללו לרמתם התקינה

• עשו פעילות גופנית באופן סדיר

• עשו פעילויות להפעיל את המוח כדי לגרות היוצרות של תאים וחיבורים חדשים

• אכלו תזונה עתירת פירות וירקות, ללא סוכר, ופחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך.

מקורות

1. Nelson PT et al., Correlation of Alzheimer disease neuropathologic changes with cognitive status: a review of the literature, J Neuropathol Exp Neurol. 2012 May;71(5):362-81. doi: 10.1097/NEN.0b013e31825018f7.

2. de la Monte SM, Insulin Resistance and Neurodegeneration: Progress Towards the Development of New Therapeutics for Alzheimer's Disease, Drugs. 2017 Jan;77(1):47-65. doi: 10.1007/s40265-016-0674-0.

3. Verheijen J, Sleegers K, Understanding Alzheimer Disease at the Interface between Genetics and Transcriptomics, Trends Genet. 2018 Mar 21. pii: S0168-9525(18)30042-8. doi: 10.1016/j.tig.2018.02.007.

4. Beydoun MA, Beydoun HA, Gamaldo AA, Teel A, Zonderman AB, Wang Y, Epidemiologic studies of modifiable factors associated with cognition and dementia: systematic review and meta-analysis, BMC Public Health. 2014 Jun 24;14:643. doi: 10.1186/1471-2458-14-643

5. Kalaria RN, Vascular basis for brain degeneration: faltering controls and risk factors for dementia, Nutr Rev. 2010 Dec;68 Suppl 2:S74-87. doi: 10.1111/j.1753-4887.2010.00352.x.

6. Rocca WA, Mielke MM, Vemuri P, Miller VM, Sex and gender differences in the causes of dementia: a narrative review, Maturitas. 2014 Oct;79(2):196-201. doi: 10.1016/j.maturitas.2014.05.008. Epub 2014 May 27.

7. Pasqualetti G, Caraccio N, Dell Agnello U, Monzani F, Cognitive Function and the Ageing Process: The Peculiar Role of Mild Thyroid Failure, Recent Pat Endocr Metab Immune Drug Discov. 2016;10(1):4-10

8. Celik E, Sanlier N, Effects of nutrient and bioactive food components on Alzheimer's disease and epigenetic, Crit Rev Food Sci Nutr. 2017 Aug 11:1-12. doi: 10.1080/10408398.2017.1359488

9. Van Dam F, Van Gool WA, Hyperhomocysteinemia and Alzheimer's disease: A systematic review, Arch Gerontol Geriatr. 2009 May-Jun;48(3):425-30. doi: 10.1016/j.archger.2008.03.009.

10. Douaud G, Refsum H, de Jager CA, Jacoby R, Nichols TE, Smith SM, Smith AD, Preventing Alzheimer's disease-related gray matter atrophy by B-vitamin treatment, Proc Natl Acad Sci U S A. 2013 Jun 4;110(23):9523-8. doi: 10.1073/pnas.1301816110. Epub 2013 May 20.

11. Catrina Sims-Robinson, Bhumsoo Kim, Andrew Rosko, and Eva L. Feldman, How does diabetes accelerate Alzheimer disease pathology?, Nat Rev Neurol. 2010 Oct; 6(10): 551–559 Published online 2010 Sep 14. doi: 10.1038/nrneurol.2010.130