"למה" זו שאלה שכל ילד קטן שואל אותה בתמימות רבה, ואנחנו ההורים קצת חוששים ממנה, כי לא כל דבר אנחנו יודעים להסביר מהי הסיבה. כך לגבי רבים שסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, לרופא אין תשובה טובה להציע, והוא מסתפק ב"לנהל" את המצב.
אני מאמינה שה"למה" ממש חשוב, כי הגוף שלנו מאותת לנו בכל מיני דרכים שמשהו בחיים שלנו דורש שינוי ואם אנחנו מתעלמים מהסימן ומשתיקים אותו דרך תרופות, יבוא סימן אחר, יותר מטלטל.
זהו מאמר שלישי בסדרה של מאמרים שיעשו לכם סדר בכל המידע שקשור לטיפול טבעי בחוסר איזון של בלוטת התריס, כמובן בגישה של רפואה פונקציונאלית - הבלש שמגלה את הסיבה לבעיה.
לפני כמה זמן שמעתי הרצאה של ריד דייויס במסגרת כנס אינטרנטי שנקרא Thyroid Reset Summit.
ההרצאה נקראה "סיבות "נסתרות" HIDDEN לחוסר איזון של בלוטת התריס", כאשר HIDDEN זה בעצם ראשי תיבות של:
Hormone – הורמונים Immune – מערכת החיסון Digestion – מערכת העיכול Detoxification – מערכות ניקוי הרעלים Energy production – ייצור אנרגיה Nervous system – מערכת עצבים
אהבתי את אופן ההצגה הזו שהיא הוליסטית בנקודת המבט שלה, ואינה מתמקדת בתסמינים אלא מנסה לגלות מה גורם להם, וזה יכול להיות שונה אצל כל אדם. זו גישה שסוקרת את המערכות השונות בגוף ומחפשת "הזדמנויות להחלמה", כאשר נעזרים בבדיקות פונקציונליות כדי לראות היכן משהו יצא מאיזון.
הגישה הקונבנציונלית היא לעשות בדיקות דם, ואם המספרים יוצאים מגבול הנורמה נותנים טיפול כדי לאזן את המספרים. זה נקרא "לטפל בנייר". לפעמים זה גם מביא להפחתה של התסמינים אבל זה לא מטפל בשורש הבעיה. ולפעמים על הנייר הכל נראה תקין, כלומר תוצאות הבדיקות בגדר הנורמה, ועדיין את מרגישה שמשהו לא בסדר, ויש תסמינים של תת פעילות כמו עייפות, השמנה, נשירת שיער, עצירות...
כאשר כל המערכות מאוזנות ומתפקדות ביחד בהרמוניה, גם בלוטת התריס תתאזן. בואו נעבור בקצרה על מספר דברים שעלולים לגרום לתסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס, ונראה מה יגידו בדיקות הדם הקונבנציונאליות בכל מקרה כזה.
השימוטו – מצב אוטואימוני בבלוטת התריס
ברוב המקרים שיש אבחון של תת פעילות של בלוטת התריס, הסיבה היא תהליך אוטואימוני בבלוטת התריס, כלומר תהליך שבו מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגד חומרים שקשורים לתהליך הייצור של ההורמון תירוקסין (T4) בתוך התאים של בלוטת התריס:
תירוגלובולין Thyroglobulin) TGB) הוא גליקופרוטאין (חלבון שמוצמדת אליו פחמימה) שמורכב משרשרת של חומצת האמינו תירוזין והוא חומר הגלם ממנו הבלוטה מייצרת את ה T4.
תירואיד פֶרוֹקְסִידָז Thyroid Peroxidase) TPO) הוא אנזים שעוזר לחבר אטומי יוד לתירוזין המשורשר בחלבון התירוגלובולין.
כאשר הגוף מייצר נוגדנים נגד אחד משני החומרים האלה או נגד שניהם, הוא בעצם מפריע לתהליך הייצור של ההורמון בבלוטה. כשזה קורה, בשלב ראשון יותרת המוח תנסה לעודד את הבלוטה לייצר יותר הורמון ע"י הגברת ה TSH, ויכול להיות שזה יצליח ותפוקת ההורמון עדיין תהיה תקינה. בשלב יותר מתקדם הבלוטה כבר לא תצליח לייצר מספיק הורמון למרות עירור היתר, ואז נראה ירידה ברמה של ה T4.
במקרה הזה מה שנראה בבדיקות הדם –
נוגדנים TPO ab ו/או TGB ab – חיובי, מעל הנורמה. ככל שהמספר יותר גבוה המצב פחות טוב.
ה TSH – גבוה בטווח הנורמה או מעל הנורמה
ה FT4 – תקין או נמוך או מתחת לנורמה
ה FT3 – תקין או נמוך או מתחת לנורמה
תהליך אוטואימוני הוא בעצם חוסר איזון של מערכת החיסון. מדוע הגוף מייצר נוגדנים, וכיצד ניתן לעזור לו להתאזן במצב הזה – לכך אקדיש כתבה נפרדת בבלוג.
תת פעילות ללא תהליך אוטואימוני
לפעמים בלוטת התריס לא מצליחה לייצר מספיק מההורמון שלה T4 והסיבה אינה תהליך אוטואימוני. הסיבה יכולה להיות שפשוט אין לה מספיק מחומרי הגלם או הגורמים המסייעים (ויטמינים ומינרלים) הדרושים לייצור ההורמון, או שיש חומרים שמפריעים בייצור של ההורמון – חומרים הנקראים גויטרוגנים (Goitrogens). במקרה הזה תוצאות בדיקות הדם יראו כך –
נוגדנים TPO ab או TGB ab – שלילי
ה TSH – גבוה בטווח הנורמה או מעל הנורמה
ה FT4 – נמוך בטווח הנורמה או מתחת לנורמה
ה FT3 – נמוך בטווח הנורמה או מתחת לנורמה
לפעמים המצב הזה מלווה ב"גויטר" – נפיחות באזור של בלוטת התריס בבסיס הצוואר.
הטיפול הוא לספק לבלוטה את חומרי הגלם הנדרשים, רצוי דרך התזונה אבל אפשר גם לקיחת תוספים. חומצת האמינו תירוזין נמצאת במזונות עתירי חלבון כלומר בעיקר בשר ודגים, כך שאם את טבעונית חשוב לצרוך קטניות בהן היא נמצאת, אמנם בכמות פחותה. יוד מצוי בעיקר בדגי ים, פירות ים ואצות ים כמו ווקמה, קלפ ודולס. אפשר לקנות ב iHerb פתיתי דולס ולהוסיף אותם לשייקים, סלטים או מרקים.
חומרים שמסייעים בייצור הם ויטמין A, ויטמין D, סלניום ואבץ. בנוסף, צמח מרפא שעוזר לאזן את בלוטת התריס הוא אשווגנדה. רצוי להתייעץ עם נטורופת או יועץ תזונה לגבי מינונים של תוספי תזונה וצמחי מרפא.
המזונות הגויטרוגניים הינם:
סויה וכל המוצרים שמכינים ממנה: חלב סויה, טופו, טמפה, רוטב סויה, וכל המזונות המתועשים שמכילים חלבון סויה כמו טבעול.
ירקות ממשפחת המצליבים בלתי מבושלים: כרוב, כרובית, ברוקולי, קולרבי וכו'
אין זה אומר שצריך להימנע לחלוטין ממזונות אלה, פשוט לא להרבות באכילתם.
תסמינים של תת פעילות והבדיקה של TSH תקינה
לפעמים קורה שיש תסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס: עייפות, חוסר מרץ ואפילו דכדוך, השמנה, עצירות וכו', אולם בדיקת ה TSH יוצאת ברמה תקינה. הרבה פעמים הרופא לא מזמין במקרה הזה בדיקות נוספות של בלוטת התריס, ולפעמים כן. במאמר הראשון אני מסבירה את השלבים של הייצור של ההורמון של בלוטת התריס. הבדיקה של ה TSH מתייחסת רק לשלב הראשון ויכולה להיות תקינה ובכל זאת יש כשל באחד מהשלבים הבאים של התהליך. נסתכל עכשיו על המצבים השונים.
תת פעילות על רקע של סטרס
אם עברת לאחרונה תקופה ארוכה של לחץ, מתח וסטרס, זה יוצר עומס על החלק של המערכת ההורמונאלית שהתפקיד שלה לעזור לגוף להסתגל ולהתמודד עם לחצים. אני מדברת כמובן על בלוטות האדרנל או בשם העברי שלהן, בלוטות יותרת הכליה. מי שמפקד עליהן ונותן להן כל הזמן הוראות היא בלוטת יותרת המוח. אחרי תקופה ארוכה של מצב של עירור יתר בערוץ התקשורת שבין יותרת המוח ויותרת הכליה, קורה שבלוטת יותרת המוח "מתעייפת", כלומר יש פעילות מופחתת של בלוטה זו. בלוטת יותרת המוח מפקדת לא רק על בלוטות האדרנל אלא גם על בלוטת התריס. התרחיש הזה הוא בעצם כשל בבקרה של שלב הייצור, בלוטת יותרת המוח שאחראית על הבקרה ומייצרת את ה TSH מתעייפת ולא מצליחה לייצר מספיק TSH. במקרה הזה בדיקות הדם יראו כך –
ה TSH – תקין אך על הצד הנמוך (מתחת 1.8 אך לא ברמות של יתר פעילות)
ה FT4 – תקין או נמוך
ה FT3 – תקין או נמוך
יש קשר הדוק בין בלוטת התריס ובלוטות האדרנל. שתיהן נשלטות ע"י בלוטת יותרת המוח ושתיהן משפיעות על יצירה של אנרגיה בתאים. בלוטת התריס מווסתת את התהליך הזה בטווח ארוך, ואילו בלוטות האדרנל מווסתות את האנרגיה בטווח קצר – בתגובה לאתגר שהגוף צריך להתמודד עמו.
אנחנו חיים בתקופה מאוד אינטנסיבית שיוצרת הרבה עומס ומתח בחיים שלנו. כדי שנצליח לתפקד בתוך כל המשימות והאתגרים, בלוטת יותרת המוח מייצרת כל הזמן את ההורמון שמעורר את בלוטות האדרנל שמתאמצות ומייצרות הרבה הרמוני סטרס. אם זה נמשך לאורך זמן, זה מתחיל לתת את אותותיו בבריאות שלנו ואנו יכולים לנוע בין תחושה של פול גז בניוטרל, לעייפות יתר ואפילו תשישות. הרבה מהתסמינים של חוסר איזון בתגובת הסטרס של הגוף דומים לתת פעילות של בלוטת התריס: עייפות, חולשה של מערכת החיסון, בעיות שינה, קושי להתניע בבוקר, עיכול לא מיטבי ותשוקה למתוק.
במצב של סטרס כרוני יש פעולה אדפטיבית של הגוף בניסיון לשמר משאבים. התגובה הזו מאיטה את הפעילות של בלוטת התריס וגם את ההמרה של T4 ל T3, כדי להוריד את המטבוליזם ולגרום לאדם לנוח יותר ולאפשר לגוף להתאושש מהמצב המלחיץ. זהו בעצם כשל בשלב ההמרה. מחקרים הראו שהגוף ממיר את ה T4 למצב בלתי פעיל של ההורמון שנקרא Reverse T3. אם אנחנו לא מקשיבים ומנסים להכריח את הגוף לתפקד בסופו של דבר זה יגיע למצב קיצוני של תת פעילות.
עוד מצב שמגביר את העומס על הגוף זה הריון ולידה, והרבה נשים חוות עייפות יתר ולפעמים דיכאון שלאחר הלידה.
אם מה שתיארתי כאן נשמע לך מוכר, דעי שבהחלט יש מה לעשות כדי להחזיר את הגוף לאיזון. קודם כל חשוב להקשיב לגוף ולתת לו את המנוחה שהוא מבקש. תרגישי שיש לך לגיטימציה לנוח ותבקשי עזרה מבני המשפחה שיאפשרו לך את המנוחה הזו. חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה שתומכת ביותרת המוח ובבלוטות האדרנל. כדאי להתייעץ עם נטורופת או יועץ תזונה לבנית תוכנית מותאמת אישית של תזונה ותוספים.
תת פעילות על רקע הורמונאלי
ההורמונים בגוף שלנו קשורים זה לזה ומשפיעים זה על זה. אפשר לחשוב עליהם כשורה של אבני דומינו שברגע שאחת נופלת זה מפיל את כל השאר. נשים רבות משתמשות בגלולות של הורמונים נשיים אם במטרה למנוע הריון או כדי לטפל בתופעות של גיל המעבר. נשים רבות אחרות נחשפות להורמונים כאלה ללא ידיעתן כיוון שחברות הקוסמטיקה שמות אסטרוגן בקרמים של אנטי אייג'ינג, והן אינן מחויבות לרשום זאת ברשימת התכולה.
כאשר הגוף מקבל תוספת הורמונים מבחוץ זה מציף אותו בכמות לא טבעית של החומרים הללו ויוצר עומס על הכבד שתפקידו לפרק את ההורמונים כדי לסלקם מהגוף. העומס על הכבד יכול לגרום לשלל בעיות כמו כולסטרול גבוה, נטייה לדלקתיות בגוף, פגיעה במערכת החיסון, וגם פגיעה בהמרה של הורמון T4 לצורה הפעילה T3 (שלב ההמרה).
עודף של הורמונים נשיים משפיע גם על בלוטת יותרת המוח שאחראית על הבקרה של ההורמונים האלה. בלוטת יותרת המוח "מורידה את הרגל מהגז" וזה יכול להשפיע גם על ההורמון המעורר של בלוטת התריס TSH.
ריבוי ההורמונים הנשיים אף גורם לתגובת התגוננות של הגוף: ייצור כמות גדולה יותר של חלבונים קושרי הורמונים אשר קושרים את ההורמון בדם כדי להסיעו לתאים (שלב ההסעה). הורמון קשור אינו זמין לתאים ולכן אינו פעיל. עודף של אסטרוגן או פרוגסטרון יכולים לגרום גם ליצירה מוגברת של TBG – חלבון קושר תירוקסין. במקרה הזה בדיקות הדם יראו כך –
ה TSH – תקין
ה FT4 – תקין
ה FT3 – נמוך
ה TBG – גבוה
הפתרון בתרחיש הזה הוא לתמוך בכבד דרך תזונה ותוספים כדי לשפר את פירוק וסילוק ההורמונים העודפים מהגוף, ואם אפשרי להפסיק להשתמש בהורמונים ממקור חיצוני.
מקורות
https://www.thyroidmanager.org/chapter/clinical-strategies-in-the-testing-of-thyroid-function/
Dr. Datis Kharrazian, Why do I still have Thyroid Symptoms when My Lab Tests are Normal, Morgan James Publishing 2010
Commenti