עייפות כרונית והמיטוכונדריה

המפתח להחלמה מלאה מעייפות כרונית וחזרה לחיים מלאי אנרגיה וחיוניות הוא טיפוח של המיטוכונדריה. אלה אברונים פיצפונים בתאים שלנו שמייצרים את האנרגיה עבור התא. כשהמיטוכונדריה נפגעות אין לתאים מספיק אנרגיה והתוצאה היא עייפות.

בכתבות הקודמות עסקנו בקשר בין עייפות כרונית, שעון ביולוגי שיצא מאיזון וההורמון מלתונין. היום נבין למה כמות אופטימלית של מלתונין כל כך קריטית, ואני אגלה לכם כבר עכשיו: למלתונין יש תפקיד משמעותי בשמירה על המיטוכונדריה שמייצרת עבורנו את האנרגיה מהמזון שאנו צורכים.

מיטוכונדריה הם אברונים בתוך התאים בגוף שלנו. בתוך כל תא ותא בגוף יש בין מאות לאלפים של המיטוכונדריה האלה, ויש להם תפקיד חשוב ביותר – הם מייצרים את הדלק, ה ATP שהתאים משתמשים בו כאנרגיה.

המיטוכונדריה יודעת לקחת גלוקוזה או שומן ובתהליך אירובי , כלומר תהליך שדורש חמצן, הן מייצרות חומר שנקרא אדנוזין טרי פוספט ובקיצור ATP.

ה ATP דרוש לכל התהליכים שקורים בתאים שלנו, וכאשר יש האטה או שיבוש בפעולה של המיטוכונדריה, זה יכול לפגוע בכל המערכות בגוף. הן בעצם מאפשרות את הפעולה של המוח, הלב, הכבד, השרירים – הכל.

דמייני שבמנוע של הרכב שמים שמן מלוכלך. מה יקרה כשנפעיל את המנוע – הוא יתחיל לעשות עשן ולא יפעל במלוא הכוח שלו. זה בדיוק מה שקורה למיטוכונדריה שלנו, ואם הנזק נהיה גדול מידי אז הן פשוט מתפרקות, ואז יש לנו פחות מיטוכונדריה, ולכן פחות אנרגיה, והתוצאה היא תשישות כרונית.

תהליך ההפקה של האנרגיה במיטוכונדריה הוא רב שלבי, כמו סרט נע. לכל שלב יש חומר גלם ויש פועלים - האנזימים שלוקחים את חומר הגלם ומייצרים ממנו את התוצר שהוא חומר הגלם לשלב הבא. התא צריך לייצר את כל האנזימים הללו, ולצורך זאת נדרשים נוטריינטים: מינרלים וויטמינים שונים. B12 לדוגמה הוא אחד החומרים האלה. מחסור בחומרי מזון הדרושים לשלבים השונים של התהליך גם הוא יגרם לשיבוש של הפקת האנרגיה בתאים.

שני הדברים האלה - פעילות משובשת של המיטוכונדריה ופחות מיטוכונדריה הם הגורם העיקרי לעייפות כרונית.

עם הגיל התאים הולכים ומאבדים מיטוכונדריה. כשאנחנו צעירים, בערך עד גיל עשרים, מספר המיטוכונדריה בכל תא נמצא בשיאו. בגלל זה ילדים כל כך אנרגטיים. בערך מגיל עשרים, עם אורח החיים הרגיל שלנו, התאים מתחילים לאבד מיטוכונדריה כך שבגיל 40 איבדנו בערך חצי מהמיטוכונדריה, ובין גיל 40 ל 70 שוב מאבדים חצי. כלומר בגיל 70 יש לנו רבע מכמות המיטוכונדריה שהיתה לנו בגיל 20. באמת בגלל זה אנשים מבוגרים יותר עייפים ומאבדים יכולות פיסיות וגם קוגנטיביות.

חשוב לדעת שזה לא גזר דין וזה תלוי במידה רבה באורח החיים שלנו. יש דברים שאנחנו עושים שמאיצים את אבדן המיטוכונדריה, ויש דברים שאנחנו עושים שעוזרים לשמור עליהן, ואפילו לייצר חדשות.

אויבי המיטוכונדריה הם רדיקלים חופשיים?

בתוך המיטוכונדריה התהליך הטבעי של הפקת ATP מייצר רדיקלים חופשיים (מחמצנים). הרדיקלים החופשיים האלה הם חומרים שחסר להם אלקטרון והם מחפשים להשלים אותו. הם מוצאים וגונבים אלקטרונים מחומרים שנמצאים בקרבתם – דפנות המיטוכונדריה וה DNA שלה, והורסים אותם. הדרך של המיטוכונדריה להתגונן מפני הנזק היא ייצור של חומרים נוגדי חימצון, שיש להם עודף אלקטרון והם מנטרלים את הרדיקלים החופשיים. אפשר לדמות את זה שהרדיקלים הם כמו אש ונוגדי החימצון הם מכבי האש. חשוב לזכור שמחמצנים הם לא רעים ונוגדי חימצון הם לא טובים. אנחנו לא רוצים לכבות את האש לגמרי, אבל גם לא רוצים לתת לה להתפשט יותר מידי.

סוד הבריאות של המיטוכונדריה הוא לשמור על איזון בין המחמצנים לנוגדי החימצון.

מה מגביר את החימצון במיטוכונדריה?

דרישה מוגברת לאנרגיה

כשאנחנו עושים מאמץ גופני או מנטאלי הדרישה שלנו לאנרגיה גדלה. ככל שהמיטוכונדריה נדרשת לייצר יותר אנרגיה, קורה גם יותר חימצון. מאמץ יכול לנבוע מפעילות פיזית מוגברת, פעילות מנטאלית מוגברת או סטרס ממושך. פעילות גופנית זה דבר טוב במידה, אם עושים יותר מידי פעילות גופנית ולא מאזנים את זה עם דברים שמגבירים את נוגדי החמצון – זה יכול להזיק למיטוכונדריה שלנו. גם סטרס מנטאלי כמו לימודים או תקופת בחינות, או סטרס נפשי בגלל אתגרי החיים, יוצרים דרישה מוגברת לאנרגיה שעלול לפגוע בסופו של דבר ביכולת שלנו לייצר אנרגיה.

מחסור בחמצן

מחסור בחמצן גורם לתאים לעבור לייצור אנרגיה בצורה אנאירובית, וזה מגביר את הייצור של חומצה לקטית ורדיקלים חופשיים. מה יכול לגרום למחסור בחמצן? אם אנחנו נושמים בצורה שטחית, ואם זרימת הדם איטית ועצלה.

מצב דלקתי בגוף

דלקת נגרמת ע"י מערכת החיסון שלנו, שנלחמת בכל מיני גורמים שמזיקים לגוף שלנו. במלחמה הזו, התאים הלבנים של מערכת החיסון משתמשים ברדיקלים חופשיים כדי להרוס את הגורמים הזרים, אבל תוך כדי פוגעים גם ברקמות ובתאי הגוף שלנו. כשהדלקת נהיית מצב כרוני, גם המיטוכונדריה בתאים נפגעת.

תרופות

הרבה תרופות מרשם גורמות להגברת הרדיקליים החופשיים בגוף. דוגמה מוכרת זה החומר פרצטמול שהוא החומר הפעיל באקמול. במינון גבוה מידי הוא גורם לנזק חריף לכבד בגלל עודף רדיקלים חופשיים, עד כדי סכנת חיים. הטיפול למצב הזה הוא מתן נוגדי חימצון ישירות לוריד. גם כימותרפיה פועלת דרך הגברה של הרדיקלים החופשיים, ויש תרופות נוספות.

רעלנים

חומרים רעילים שמגיעים מהסביבה כמו חומרי הדברה, טפלון, חומרים שנמצאים בפלסטיקים שונים, חומרים שמרססים על בדים כדי להפוך אותם לעמדים בפני אש או כתמים, וחומרים שנמצאים באויר כתוצאה מפליטות של מכוניות ומפעלים. בקטגוריה הזו נכלל גם עשן של סיגריות. הרעלנים האלה מגבירים את הרדיקלים החופשיים בגוף שלנו, ופוגעים ברקמות הגוף ובמיטוכונדריה.

קרינה

כולם יודעים שקרינה אולטרה סגולה מזיקה, כמו גם קרינת רנטגן. היום אנו יודעים שגם קרינה של אנטנות וטלפונים סלולריים, ושל רשתות ה wifi מזיקה. מדענים שחקרו את הנושא הראו מעבר לכל ספק שקרינה סלולרית מזיקה ל DNA ולמיטוכונדריה.

מה ניתן לעשות כדי לשמור על המיטוכונדריה ולמנוע נזק ושיבוש של הפעולה שלה?

1. להקפיד על תזונה שיש בה שפע של פירות וירקות כדי לספק את חומרי המזון הדרושים לתהליך ייצור האנרגיה ולספק נוגדי חימצון שמגוננים מפני נזק חימצוני

2. להמנע מפעילות גופנית או מנטאלית מאומצת מידי

3. לטפל בגורמי סטרס בחיים

4. לעשות תרגילי נשימה ופעילות גופנית מתונה כדי להגביר את זרימת הדם והחמצן לתאים

5. להפחית גורמי דלקת

6. להפחית את השימוש בתרופות אם לא חייבים

7. להפחית את החשיפה לרעלנים

8. להפחית את החשיפה לקרינה

רוצה לדעת עוד? הרשמי כאן.

מקורות

1. https://www.theenergyblueprint.com/

2. Chistiakov DA, Sobenin IA, Revin VV, Orekhov AN, Bobryshev YV, Mitochondrial aging and age-related dysfunction of mitochondria, Biomed Res Int. 2014; 2014():238463.

3. Naviaux RK, Naviaux JC, Li K, Bright AT, Alaynick WA, Wang L, Baxter A, Nathan N, Anderson W, Gordon E, Metabolic features of chronic fatigue syndrome, Proc Natl Acad Sci U S A. 2016 Sep 13; 113(37):E5472-80.